מו, ד

למעלה יותר מהתפעלו' אה"ר בתענוגי' שבצ"ג כו' מטעם הנ"ל דנעוץ תחב"ס ויש ברגל מה שאין בראש עד שהראש מקבל מן הרגל כו'). וז"ש והאיש משה עניו מאד¹⁴⁰ מכל האדם כו', לפי שראה בנשמות שבעקביים דוקא שיש בהם יתרון מעלה מנשמתו שהוא בבחי' ראש וכמ"ש ת"ר אלף רגלי¹⁴¹ העם אשר אנכי בקרבו כו', שהגם שהי' הראש הכולל כל ס' ריבוא דיעות עד בחי' העקב שנק' רגלי, אדרבה היא הנותנת מפני שהי' בחי' המקור וראשית לכל פרטי הנשמות המסתעפים בבחי' ציור אדם דתיקון שלזה הי' מרגיש ומכיר לכולם יחד כהרגשת המוח לכל האברים עד צפורן הרגל, וכמ"ש וירא ראשית לו¹⁴² שהי' משה בבחי' הראי'¹⁴³ דח"ע שבראש כו' שיכול להשיג ולראות בסקירה אחת כל האורות וכלים הפרטיים הנמצאי' בבחי' התיקון באדם¹⁴⁴ התחתון שצופה ומביט בעצמו כללות גופו בב"א כו' (דאיהו שם מ"ה מלגאו דאיהו אורח כל האצי' כו'), ולכך כאשר הסתכל משה בכל פרטי הנשמות שבכל דור עד דור האחרון (שהוא עקבות דמשיחא בכללות ציור הקומה דכנס"י כידוע) ראה א"ע בתכלית השפלות ביותר מהכל, כי הוא דוקא ידע והכיר מה שיש בסוף מה שאין בראש משום דנעוץ תחב"ס דוקא שהראש דוקא מקבל מן הסוף, דלפ"ז ודאי יש בנשמות דעקביים בבחי' התיקון דאדם יתרון אור רב ומעלה ומדריגה יתירה שאין בנשמת משה כלל, ע"כ הי' שפל ועניו באמת בנפשו מכל האדם אשר ע"פ האדמה עד שכל היותר תחתון יותר עליון ממנו וכענין ונפשי כעפר לכל¹⁴⁵ כו', וע"כ לא הי' שפלות זאת רק במשה דוקא מטעם שהי' בחי' הראש דוקא ומטעם הנ"ל כמ"ש ת"ר אלף אשר אנכי בקרבו כו' וד"ל.

[ו] ¹⁴⁶ אך עדיין יש להבין דהלא מבואר למעלה דשרש משה הי' ממ"ע שהוא בחי' העיגולים דתהו משמיטה הראשונה שקדם לבחי' התיקון כו' ששם הוא בחי' ההתחלקות דע"ס זה תחת זה כאו"א בפ"ע היפך ההתכללות, וכעיגול בתוך עיגול כו', והאיך הי' עניו מכל האדם כו' אחר שהוא עליון על הכל לא נעוץ תחב"ס כלל שיהי' עניו מצד בחי' המעלה שבתחתון יותר מעליון שאין זה רק בבחי' אמצעות הכלים דתיקון דוקא כנ"ל. וגם איך אמר אשר אנכי בקרבו כו'. אך הענין הוא כמבואר למעלה שגם בבחי' התהו יש ב' מדרגות א' בבחי' ההתכללות דע"ס בעצמות ממש שנק' ע"ס בלי מ"ה בלי מהות¹⁴⁷ כלל כמו כחות הנפש הכלולים בעצם הנפש שאינם