רכה, ב

בעין במהו"ע ית' (וכמ"ש הנה אלקינו זה²⁰⁷ וכן בקי"ס שאמרו זה אלי²⁰⁸ כו') ולא יהי' בבחי' ביטול כלל כנ"ל כמ"ש להנחיל אוהבי יש כמו במשה ומשיח כו' וד"ל). וזהו אם אין ח"ע אין יר"ע ביטול הפנימי' דאין ומ"ה בעצם דהכל א' ממש [ו]אם אין יר"ע אין ח"ע וכמ"ש ראשית חכמה יראה²⁰⁹, וכן ביר"ת וחכ"ת שהוא מרחוק משמיעה כמו שמעתי שמעך יראתי²¹⁰ כו' אם אין יר"ת אין ח"ת כמ"ש ויאמר לאדם²¹¹ בקבלת התו"מ בפו"מ הן יראת ה' היא חכ', משום דנעוץ תחב"ס²¹² [ד]דחילו עילאה וח"ע נעוץ בדחילו תתאה וח"ת²¹³ [ו]כמ"ש ועתה ישראל מה ה'²¹⁴ כו' כ"א ליראה כו' וראי' מ[ן] עוה"ב שהוא התגלות אור העצמות ממש שאינו רק ע"י קבלת עומ"ש במצות בפו"מ ביר"ת לבד וד"ל.

ושרש הענין הוא שיש הפרש בזה בין בחי' העליות דאו"ח בבחי' הגבו' דאוא"ס כמו שהיא עולה למעלה בעומק אחר עומק שהוא בהעלם אחר העלם כמו עומק החכ' לעומק הכתר, כמו שכל עלול עולה ונתבטל²¹⁵ ונכלל בעילתו כו' בבחי' ביטול והתכללו' מיש לאין כנ"ל בענין העומקים כו' שמזה נמשך בחי' היראה ופחד שהוא מחמת הרוממו' וההתנשאות דאלקי' בעילוי אחר עילוי כו' וכל הקרוב קמי' יותר כלא כו', לפי שאוא"ס מופלא ונעלם בהעלם אחר העלם²¹⁶ עד אין שיעור למעלה שנק' סדכ"ס, עד ששם אמר שמים לא זכו בעיניו²¹⁷ כו' וכמו וסביביו נשערה מאד²¹⁸ כו' שזהו בחי' יראה פנימי' למעלה [oldpage_656] ּ בקירוב יותר ויראה חיצוני' מרחוק שהוא מופלא ביותר למטה כו'. והן ב' מיני חכ' ח"ע וח"ת פנימי' חכ' כמו שיהי' במשיח דכתיב ישכיל עבדי כו' יהי' בו בחי' יראה פנימית שהוא מקרוב יותר בבחי' ראי' מקרוב כו', וזהו יראה פנימי' שבאה מן ההעלם ביותר לגילוי כמו משל המטמון שצריך חיפוש גדול בעומק הארץ ביותר שכל החופר בעומק הארץ יותר ימצא המטמון שנטמן שם, כך צ"ל בחיפוש גדול בעומק תעלומות הלב²¹⁹ להיות בלב [נשבר] בעמקות הרצון שבלב ביותר עד שיבוא כל בחי' ההעלם שאחר ההעלם לגילוי אור. וזהו שאמר ממעמקים קראתיך כו' מעומקא [דעומקא] דליבא²²⁰ שנק' תעלומות נקודת הלב בבחי' לב נשבר ונדכה²²¹ מצד יראת הרוממות כמו שהוא ית' בבחי' הרוממות והעילוי מעומק לעומק שמשם יבוא לגילוי