קסז, ד

דרוממות העצמות עכ"פ שיתכן לומר בזה ענין היראה [עד] שנק' נורא, משא"כ כשהוא בבחי' הסתלקות ועילוי בעצמות ממש בהעלם אחר העלם שנק' סדכ"ס כנ"ל גם נורא לא שייך לקרותו, וזהו בחי' ממוצע דחו"ג שבעצמו' והוא ענין וי"ו דוהנורא¹⁸⁴ כמ"ש במ"א והוא שכלול בקו"ח שהוא ציור וי"ו¹⁸⁵ מחו"ג שבעצמו'. וזהו ג"כ כללות ענין הפסוק דמי כמוך באלים הוי' שזהו בחי' הת"ת¹⁸⁶ דוקא כידוע דאל ואלקי' הן בבחי' חו"ג¹⁸⁷, וז"ש מי כמוך באלים הוי' בחי' הת"ת שהוא קו האמצעי¹⁸⁸ שעולה עד פנימי' הכתר¹⁸⁹ דוקא שנק' בריח התיכון שמבריח לקצה¹⁹⁰ העליון כו', והיינו מ"ש נאדר בקדש¹⁹¹ דחכ' הנק' קדש מלה בגרמי'¹⁹³ כידוע ולהיותו למעלה גם מבחי' מקור החכ' שנק' ח"ס כנ"ל נק' נאדר בקדש¹⁹² והוא מ"ש נורא תהלות עושה פלא שעושה לבחי' פלא העליון דכתר כנ"ל, וזהו נורא תהלות אדון הנפלאות שמבחי' נורא תהלות¹⁹⁴ דוקא נמשך [בחי' פלא העליון הנ"ל שנק' אדון הנפלאות כנ"ל וד"ל. ואע"פ שלכאו' זהו כמו] דבר והיפוכו דמאחר שנק' נורא תהלות שנק' סדכ"ס דלמת"ב כלל איך עושה לפלא הנ"ל שהוא הבא בגילוי למטה מן ההעלם לפרקים עכ"פ כנ"ל, הענין הוא מטעם שבחי' נורא זה הוא בחי' הממוצע דחו"ג שבעצמו' אוא"ס כנ"ל ע"כ יוכל להסתעף ממנו דבר והיפוכו דהיינו שמבחי' הרוממו' והעלם דעצמו' שנק' סדכ"ס יבא לגילוי להיות עושה פלא הנ"ל וד"ל).

ובזה יובן סדר המשך הדברים בנוסח זה שאו' בסיום [ד]ברכת יוצר כי הוא לבדו מרום וקדוש היינו בבחי' הקדושה העצמי' שבבחי' רוממות והעלם העצמות בעילוי אחר עילוי עד אין שיעור כנ"ל שזהו שנק' מרום וקדוש לבדו כו', ואח"כ פועל גבורות שבחי' גבורות הללו הוא שפועל לבוא מבחי' ההעלם לגילוי למטה ע"י בחי' ממוצע הנ"ל שהוא בחי' הת"ת (כענין וי"ו דוהנורא שהוא בבחי' הקו"ח שכלול מצמצום והתפשטות יחד כידוע), והוא בבחי' גבו' שבחסד להיות מאיר מלמעלה מבחי' הצמצום וההעלם דעצמו' שיהי' מזה בחי'¹⁹⁵ תוס' אור בחסד שברצון הקדום שעלה ברצונו להאציל ולברוא כו'. וזהו אחר שפועל גבורות עושה חדשות לחדש הרצון וחכ' ומדות דמע"ב בתוס' מרובה על העיקר כו' (וכענין המבואר במ"א בברכה דאתה גבור¹⁹⁶ לעולם כו' שהוא בבחי' גבו' שבחסד דוקא ע"כ מזכיר בה מזונות ורפואה ותח"ה כו'). וזהו בעל מלחמות