קנג, ב

בשרש ענין קי"ס, דהנה סיבת ענין קי"ס מבואר למעלה במ"ש ויט משה את ידו על הים ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה¹⁴⁰ כו', ופי' לחרבה היינו לתכלית היבשות¹⁴¹ בלי לחלוחית מים כלל וכלל. והענין הוא כידוע בשרש בחי' ים ויבשה למעלה שזהו בחי' עדאת"כ שנק' ים ועדאת"ג נק' ארץ¹⁴², וידוע מארז"ל דכל מה [oldpage_ריד] ּ שיש ביבשה¹⁴³ יש בים כו'. וביאור הדברים, הנה לכאורה יש להבין בענין קי"ס זה שהי' נס נפלא גדול מה חידוש הי' בו הלא כבר הי' לעולמי' כן בתחלת הבריאה שא' יקוו המים¹⁴⁴ מתחת השמים אל מקום א' ותראה היבשה הרי הארץ היתה מובלעת בתוך המים דתהום העליון שתחת השמים כמ"ש ורוח אלקי' מרחפת ע"פ המים¹⁴⁵ שהי' רק מים בלבד וציוה ה' שיקוו המים כו' וירדו מלמעלה למטה לארץ (שגער בהן בנזיפה¹⁴⁶ כמ"ש במדרש) ותראה היבשה למעלה וכמ"ש לרוקע הארץ על המים¹⁴⁷ ולא נשאר שום לחלוחית מים בארץ¹⁴⁸ וא"כ מה זה החידוש שהי' בקי"ס ששם הים לחרבה כו'. אך הנה ידוע דמה שהי' ענין ירידת המים עליונים למטה הוא כדי שתראה היבשה שמן היבשה יוכל להיות התהוות כל בריאה וכל הנמצאי' דצח"מ הכל הי' מן הארץ דוקא כמ"ש תדשא הארץ דשא¹⁴⁹ כו' תוצא הארץ נפש חי'¹⁵⁰ כו' עד שגם האדם מן עפר הארץ נברא¹⁵¹ כידוע. וז"ש הכל הי' מן העפר¹⁵² דוקא וכמ"ש בזהר דארץ אוליד' ועביד' פירין¹⁵³ כו' (ולפי שבחי' התחדשות הבריאה יש מאין אינו אלא בארץ¹⁵⁴ דוקא שמתחדשי' שם הד"י מאין שאין זה בכח הים לפי שנתחב"ס דוקא כמ"ש במ"א). אבל אם לא היו המ"ע נקווי' למטה לא הי' יוצא מן המים כל מציאות דדצח"מ מאין ליש בפו"מ בגשמיות כלל (ועכ"ז גם לאחר שהורדו המ"ע למטה ונק' ימים¹⁵⁵ הרי א' שיש כל הברואי' דדצח"מ בים כמו שיש ביבשה וכידוע לפי שגם במ"ע הי' הכל רק שהי' בבחי' הרוחניות בהעלם ולא בגילוי בגשמיות (וגם עכשיו כל מה שיש ברואי' בים אינם דומים לברואי' דיבשה כו'), ולכך א' יקוו המים כו' ותראה היבשה דהיינו שיתצמצמו ויתעלמו למקום א' ואז ותראה היבשה שיוכל להיות בחי' הגילוי דמציאות דצח"מ וד"י ארמ"ע¹⁵⁶ בארץ שתוציא הארץ כל הנמצאים ע"י מא' האלקי כו' וד"ל.

ודוגמא כזאת הי' בבחי' ים ויבשה העליונים שנק' עלמא דאתכסיי' ועלמא דאתגלייא כנ"ל עד שא' יקוו המים כו' כמו משל המח' והדיבור¹⁵⁷ באדם למטה, שהמחשבה היא הכל