צ, ג

ומדות דזו"נ שנק' הוא וב"ד כנ"ל, מאחר שהאור ושפע הי' הולך כפי סדר ההשתל' והתלבשות הפרצופי' מז"ת דא"א לאו"א ומשם לזו"נ דאצי' שבא האור בדרך עו"ע בסדר והדרגה שבא בבחי' התחלקות המדות מן השכל וטעם דוקא שאין צד טעם [ו]זכות לישראל יותר לעמוד לנגד מדה"ד כי לא קיבלו אז עדיין תומ"צ (וגם זכות אינו אלא בחג"ת דא"א וע"י לבד כידוע [ב]מ"ש אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם¹⁷⁸ שהן חג"ת דע"י וא"א כו'), וכידוע שבשעת קי"ס טענה מדה"ד מה נשתנו אלו מאלו כו', אלא במ"כ¹⁷⁹ הי' האור והשפע בא מלמעלה מסדר ההשתל' וההתלבשות דז"ת דע"י וא"א באו"א וזו"נ דהיינו מבחי' פנימי' אור הכתר שבעצמו' המאציל ממש שזהו בחי' פנימי' ועצמי' הרצון ותענוג העליון שא"א לבא בהתלבשות כלל בטעם לרצון אפי' בטעם כמוס כו'¹⁸⁰ וממילא לא בא בבחי' או"א דאצי' שהוא גילוי השכל והטעם (שלא ע"י משפט התורה דאורייתא מח"ע נפקת¹⁸¹ מאחר שלא קיבלו ישראל עדיין תומ"צ כלל), והוא מצד האה"ר העצמי' ממש דאב לבנו שלא בא בהתחלקות חו"ג ברצון כלל שנק' פנימית הכתר בבחי' ג"ר שבו ששם הוא מאיר בחי' פנימי' ועצמי' דאוא"ס¹⁸² ב"ה ממש כו'¹⁹³, ומיד שבא אור ושפע זו מבחי' פנימי' ועצמו' אוא"ס שבכתר הי' הולך ומאיר ובא למטה מטה בסוף כל המדרגות דע"ס [דוקא] והוא בחי' המל' דוקא שלא ע"י התלבשות¹⁸³ האור תחלה באו"א וז"א וגם לא במדות דא"א כנ"ל, וזהו הנק' דילוג כמ"ש קול דודי הנה כו' מדלג על ההרים שהן המדות דרצון¹⁸⁴ ות"ס¹⁸⁵ בחי' דילוג זה הי' [מ]למעלה מן סדר והדרגה דהשתלשלו' הע"ס מאור הכתר דהיינו על המדות [ו]חכ' שבו שנק' הרים עליונים ג"כ והוא למעלה [גם] מבחי' חג"ת דא"א הנ"ל וכמ"ש ההרים רקדו כאילים¹⁸⁶ כו' כמ"ש במ"א, ובחי' דילוג זה הי' דוקא בבחי' המל' לפי שנתחב"ס¹⁸⁷ דוקא שזהו הכלל בכ"מ דכל הגבוה¹⁸⁸ גבוה יותר יותר¹⁸⁹ ירידתו והשפלתו למטה מטה ביותר כו' וד"ל.

וזהו שרש ענין הפסח שהוא בחי' הדילוג שא' בשה"ש, רק שבכאן א' להיכן הוא הדילוג והוא מ"ש ופסח ה' על הפתח שזהו בחי' המל' שנק' פתח האהל¹⁹⁰ (כמשי"ת בסמוך), והוא מ"ש ועבר הוי' לנגוף כו' וראה את הדם על המשקוף וב' המזוזות דוקא כו', שמפני שבא האור מבחי' פנימי' הכתר ששם בחי' חו"ג בהתכללות