סג, ב

ומתוקן כמו יציבא מילתא¹⁴⁹ כו', שמאמת לאמת הראשון והוא בחי' בירור שני דנשמות בעלייתם באצי' שנק' קשור' דנשמתי'¹⁵⁰ והן ט"ו ווי"ן¹⁵¹ דאמת ויציב שבווין תתקטר¹⁵² כו' כמ"ש במ"א וד"ל).

ושמי הוי' לא נודעתי להם, פי' קאי אדסמיך לי' שא' אני הוי' דהיינו שם אלקים הוא שם הוי' ביחוד גמור כנ"ל, ובזה היחוד דשם הוי' ואלקי' הוא שנתגלה לאבות. וז"ש וארא אל אברהם כו' ע"י בחי' הממוצע דאל שדי כנ"ל, אך עכ"ז ושמי הוי' לא נודעתי להם דהיינו שמי הוי' הפנימי' והעצמי' שלמעלה מעלה גם מבחי' היחוד דהוי' ואלקים הנ"ל לא נודעתי להם כלל. והענין הוא לפי שכל שמבואר למעלה בענין יחוד זה דהוי' ואלקי' הכל הוא בבחי' אור ההשפעה והמשכה מאור א"ס ב"ה ע"י שם הוי' באלקי' בהתפשטו' גדולתו כו' עד למטה מטה בעולמות העליוני' שע"ז א' מה גדלו מעשיך ה' כו' [oldpage_צב] ּ ועד עולמות התחתוני' שע"ז א' מה רבו מעשיך ה' כו' כנ"ל באריכות, אבל¹⁵³ זה אינו רק בחי' התפשטו' דשם הוי' באלקי' כו', וז"ש אני הוי' שמתגלה למטה בשם אלקי' בשביל להיות מקור חיות כל העולמות כו', אבל שמי הוי' העצמי ממש כמו שהוא ית' לבדו בעצמותו למעלה מעלה מבחי' התפשטות והשתלשלו' בקו"ח כו' באו"כ ואותיות וצירופי' כו', לא נודעתי גם לאבות אע"פ שהן המרכבה ממש כנ"ל, לפי שהן הן כל התו"מ שניתן לישראל למטה שהן בשרשם בפנימי' דשם הוי' דוקא שנק' שמי הוי' ממש. וביאור הענין ידוע בשרש המצות שהן בבחי' פנימי' דרצה"ע ממש כמו שהוא בפנימי' ועצמו' דא"ס שנק' פנימי' רצונותיו (שלמעלה הרבה גם מרצונו הפשוט להאציל או"כ ע"י הקו"ח כו'), והיינו כמו שהמצות הן בעצמותו ית' שנק' מצות הוי'¹⁵⁴ ממש, וכן אנו או' אשר קדשנו במצותיו¹⁵⁵ כו', שנק' מצותי וחוקתי¹⁵⁶ כו' (למעלה גם מבחי' רמ"ח אברים דמלכא¹⁵⁷ שהן רק או"כ דאצי', אלא הן באור א"ס עצמו רק שנמשך בבחי' הלבשה ומקיף על אדם העליון דאצי' שהוא בחי' ז"א, כידוע ומבואר במ"א בענין מה שא' שהקב"ה שהוא בחי' ז"א¹⁵⁸ דאצי' מניח תפילין¹⁵⁹ בראשו כו' ותפילין דמארי עלמא¹⁶⁰ מאי כתי' בהו ומי כעמך ישראל¹⁶¹ גוי אחד בארץ, וכה"ג מתעטף בטלית¹⁶² ועושה צדקה¹⁶³ ועוסק בתורה¹⁶⁴ וגמ"ח¹⁶⁵ וגם [ב]ביקור חולים שביקר לא"א¹⁶⁶ כו' וכה"ג וד"ל), וזהו שנק' שמי הוי' שבעצמותו ית' ממש. וזהו שא' בזהר עמ"ש מה יתרון לאדם¹⁶⁷ בכל עמלו שיעמול תחת השמש דוקא אבל שאני עמלא דאוריי' דלעילא מן