רמט, ג

את האור, אך מפני תוקף וריבוי האור לא יכול להיות הג[ב]לת הכלי וע"כ ממילא פרזות תשב ירושלים מבלי חומה מוגבלת לעיר כנ"ל. וביאור ענין¹²² הלא יובן היטב ע"פ כל הנ"ל בב' מיני מדות, שבחי' המדות שלמטה מן השכל המה נכנעים תחת השכל וממילא יש להם גבול ושיעור בכלים מכלים שונים המגבילים את האור שיהי' באופן כך וכך ולא יותר, וגם המה מתחלקי' לחלקים [בכלים] רבים [ו]שונים [הכל] ע"פ הוראת השכל. וזהו ענין הנ"ל [ב]בחי' התיקון שהוא בחי' המשכת [ה]חכ' במדות לחלקם לס"ר חלקי' והוא מפני התחלקו' המוחין של המדות לס"ר מדרגות כו' וכנ"ל באריכות בענין חכם הרזים, וזהו [כל] עיקר ענין התיקון להתלבש בריבוי כלים וממילא הוא ריבוי התחלקות כו', וגם בחי' אורות דתיקון שנק' ישראל אינם תקיפים וחזקים כ"כ מפני שהשכל שולט עליהם להטות[ם] מהיפך להיפך כנ"ל. והנה הגם שמבואר למעלה דגם מדות השכלי' שרשם בעצם הנפש ואין השכל רק כמראה מקום למדות כו', מ"מ יהי' איך שיהי' השכל מטה אותם ומציירם בכמה מיני כלים מכלים שונים והוא עיקר בחי' התיקון דהיינו ע"י בחי' הארת חו"ב בז"א כנ"ל. אבל בחי' אורות דתהו היינו כמו בחי' מדות הטבעי' הנ"ל שלמעלה מן השכל לגמרי דהיינו שאין בכח השכל להטותם כלל ממקומן ונק' קשה כארז כנ"ל, והוא מפני אהבת עצמו הטבעי' כו' כנ"ל באריכות, והן היפך מאורות דתיקון בג' דברים הנ"ל, הא' שחזקים ותקיפי' הרבה מאורות דתיקון מפני שתלוי' בטבע אהבת עצמו כנ"ל. והב' שאין באים בהתלבשו' בריבוי כלים לפי שמפני תוק[פן] וחזק[ן] לא יגבילם הכלי' כלל (וכמ"ש בע"ח¹²⁴ דמחמת זה הי' השבירה בכלים לפי שלא יכלו לסבול את האור[ות)]¹²³, כענין המאמר לאו כל מוחא סביל דא¹²⁶ כשאין כלי המוח סובל ומחזיק לאור עומק השכל כידוע אלא הן אורות בלא כלים כלל (והוא¹²⁵ כמו בחי' העקודים שי"ס עקודים בכל[י] א'¹²⁷ ואינם נחלקי' ליו"ד חלקים¹²⁸ ). והג' שאינן באי' בבחי' התחלקות כלל אלא המה אורות פשוטי' וכללי' בלתי מתחלקי'. והכל שרש וענין א' דמשום גודל ותוקף המה בלתי מוגבלים ובלתי מתחלקי', כי הגבלה והתחלקו' ענין א' הוא¹²⁹ כידוע ומבואר במ"א וד"ל.

אך הנה [מ"ש] צדקת פרזונו בישראל היינו [oldpage_שסה] ּ שע"י הצדקה נמשך בחי' פרזונו שהם בחי' אורות דתהו הבלתי מוגבלים¹³⁰ ובלתי מתחלקים¹³¹ בכלים בישראל בבחי' הכלים דתיקון. ויש להבין לכאורה ב' דברים, הא' מאחר שבחי' אורות