רמג, א

באקלי"ם האחר מאיר להם למעלה בחי' תוס' גילוי זה כו', אבל לגבי העצמות נק' יום שכולו שבת¹²⁷ וד"ל (ומ"ש ביום הז' שבת להוי'¹²⁸ דוקא וכן גם ביום שכולו שבת הרי נק' יום והוא אל"ף הז' והרי יש בחי' זמן קבוע למעלה בשוה, היינו רק בו"ק דאצי' שמאירים למטה בבחי' זמן עד ו"ק דעשי' ולכל אקלי"ם ששובת הרי נק' יום הז' שלהם כו' וד"ל).

ולהבין זה בתוס' ביאור, וגם לתרץ הקושי' היטב ע"ד הכתוב דביום הז' שבת למעלה הוא בזמן א' וכמ"ש ביום השביעי דוקא שבת להוי' כו', וע"פ תירוץ הנ"ל גם למעלה אין זמן השבת שוה כנ"ל, וגם איך יאיר האור בכלי¹³⁰ לגבי האקלי"ם זה ולגבי אקלי"ם אחר הוא בהעלם ואיך יהי' העלם וגילוי כא' (וזה¹²⁹ דוחק לומר שזמן זה (יום הז') דוקא דעשי' משתנה לפי מקומות האקלי"ם כנ"ל, אחר שבחי' זמן הגשמי דז' [oldpage_710] ּ ימים שלנו סובב והולך ע"פ הזמן הרוחני דו"ק דעשי' כמ"ש ששת ימים עשה ה'¹³¹ כו' שהן מז' יומין עילאין דהיינו מו"ק דבי"ע כו', א"כ יום הז' בכל הארץ בשוה כו'). אך הנה יובן הטעם ע"פ הנ"ל שיש ב' מיני ג[י]לויים, הא' הוא בחי' גילוי הראשון בכלי, והב' גילוי השני לאחר הצמצום והעלם הכלי מבחי' תוס' גילוי אור, היינו שמחמת תוס' גילוי אור הראשון בוקע ועובר גם דרך הכלי ומאיר בתוס' גילוי למקבלים כו' [ומבואר למעלה ששינוי זה שנתוסף אור למקבלים אין זה שינוי כלל וכלל לגבי בחי' גילוי אור הנתוסף בכלי מצד עצמיות המאציל כו']. והנה עפ"ז יובן ג"כ בשרש התהוות הזמן, דהנה מקור הזמן במל' הוא בבחי' הכלים דז"א דוקא כנ"ל, אבל בחי' גילוי אור הראשון הוא למעלה ממקור הזמן כו', וא"כ בחי' אור השבת שבא באורות עליונים הרי הוא למעלה מבחי' הזמן. ומ"ש ביום הז' שבת להוי' היינו בבחי' גילוי אור שמאיר בכלים דוקא, דהיינו מה שהאור בוקע אורו ועובר גם דרך הכלי והכלי מתבטל לגבי האור ומאיר למקבלים ג"כ, וזה הדבר התלוי בזמן דהיינו ביום הז' שהוא בחי' מל', כי יום הא' שהוא בחי' כלי החסד דז"א עדיין אין האור בוקע ועובר דרך הצמצום של הכלי כו' וכן ביום הב' שהוא בבחי' הגבורה כו' עד יום הז' וע"כ נק' שבת מלכתא¹³² כו' וכמ"ש הטעם במ"א כו'. אבל בבחי' גילוי אור הראשון אין הדבר תלוי בזמן, כי מאיר בתמידות להיותו למעלה מבחי' התחלקו' הזמן לגמרי והוא למעלה גם מבחי' יום שכולו שבת, מאחר שיום שכולו שבת שהוא אלף הז' הוא בא ג"כ בגדר זמן בכללות שיתא אלפי שנין דהוי עלמא¹³³ כו'. אך עדיין יש להבין תירוץ קושי' הנ"ל דממ"נ בבחי' האור עצמו הוא למעלה מהזמן לגמרי כנ"ל, ובבחי' הארת האור דרך הכלי כו' הרי תלוי הז'¹³⁴ בזמן א' קבוע עכ"פ דהיינו ביום הז' דוקא ולא בזמנים רבים שונים ומתחלפים, והרי באקלים שבארץ שזמן השבת