קנג, א

התחלת שרש ענין המיצר וצמצום שלמטה להיות כח בכנ"י לכבוש רצונם בסו"מ, וידוע ששרש הל"ת בי"ה שלמעלה ממ"ע שהן בו"ה כמא' שמי עם י"ה שס"ה ל"ת וזכרי עם ו"ה רמ"ח מ"ע¹³⁴ כו' משום דבחי' הלאו דל"ת בשב ואל תעשה לכבוש ולבטל רצון זר גבוה יותר מבחי' הן דקיום רצה"ע במ"ע כמבואר הטעם במ"א (בפ' פקודי¹³⁵ ), וא"כ העיקר מה שממשיכי' לשם הוי' שברצה"ע בא תחלה מן המיצר וצמצום שמצמצם אדם לבטל רצונו בסו"מ שהוא הלאו שקודם להן. וכך גם למעלה הוא יו"ד שקודם לה"א ובכלל י"ה קודם לו"ה כנ"ל (וטעם לזה הוא מפני שמן המיצר העולה למעלה הוא בבחי' או"ח חוזר לקדמותו¹³⁶ ממש שהוא לעורר גם לרצון הפשוט שבעצמו' ¹³⁷ממש (וכמ"ש במ"א ע"פ הרא[י]ני את מראיך¹³⁸ שבבחי' או"ח הכתר קודם לבא שהוא קוצו ש"י כו'). אך מ"ש אשר עשה הוי' במצרים בקי"ס דוקא, הענין הוא דגם שהעיקר של המיצר ודוחק הי' במצרים כנ"ל, אבל בחי' גילוי אור דשם הוי' שנעשה למעלה עי"ז בהעלם דפנימי' רצה"ע הוא שראו והשיגו בקי"ס דוקא לפי שהוא מעין דלע"ל בעוה"ב שא' שם נשמחה בו ממש כמ"ש במ"א (וית' בסמוך), וזהו וירא ישראל כו' שראו בקי"ס בראיה והשגה מקרוב לשם הוי' העליון הזה שנעשה ע"י אתעדל"ת במצרים דוקא מטעם הנ"ל וד"ל. וזהו כימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות לע"ל בימות המשיח והעוה"ב, וע"כ מזכירים יצ"מ גם לע"ל כנ"ל לפי שביצ"מ הי' התחלת אתעדל"ת לעשות לשם הוי' בביטול הרצון בתכלית בסו"מ וקיום רצה"ע בוע"ט כנ"ל, עד שזהו יהי' יסוד חזק גם לגילוי אור דהוי' לע"ל ממקורא דכולא שהוא מ"ש אהי' אשר אהי' כו' שזהו התגלות פנימי' ועצמו' דרצה"ע בטעם כמוס דמצות בימות המשיח ולמעלה מזה בעוה"ב כנ"ל, וז"ש אראנו נפלאות אראנו כמו שהוא למעלה בסדכ"ס אשר ראו זה בקי"ס למטה אשר עשה הוי' במצרים כנ"ל וע"כ א' כימי צאתך מאמ"צ דוקא אראנו משום דהיינו הך והא בהא תליא וז"ש עד יעבור עם זו קנית בעוה"ב כנ"ל וד"ל.

אך הנה לפ"ז עדיין יש להבין מ"ש וירא ישראל את היד הגדולה כו', מהו היד הגדולה הזאת, ומה זה ענין למ"ש אשר עשה הוי' שזהו בחי' הוי' העליון שברצון שהוא נק' יד הגדולה אשר עשה כו', וגם יש להבין דמשמע שזה שראו היד הגדולה היינו בקי"ס דוקא והוא מ"ש וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים¹³⁹ וירא ישראל כו'. אמנם הנה תחלה יש להבין