צ, ב

וע"י שהן שרשי התחלקות הקוין דאצי' אבל לא למעלה מהם כלל שהוא בחי' ג"ר שלהם שהוא בחי' עצמות הרצון והתענוג שבלתי יוכל לבא כלל גם בהתלבשו' בחו"ב ולא במדות ומוחי' דח"ס דא"א כי נבדל מהם בערך לגמרי כנ"ל וד"ל (וכמבואר בפרד"ס בשער הצנורות¹⁵⁸ ומצ[ו]ייר באילן¹⁷⁰ ד' בחי' חיצוני' דח"ס נחלקו לג' קוין¹⁷¹ דאצי' אבל למעלה מזה אין שם בחי' התחלקות הקוין כלל וכלל). ומובן מזה דבבחי' ג"ר דא"א וע"י שנחשב מבחי' האחרונה שבעצמו' א"ס ב"ה ממש אין שם עדיין מקור להתחלקות חו"ג כלל אלא שם הוא בבחי' התכללו' דחו"ג למעלה מבחי' התחלקות כאו"א בפ"ע (דא"א לומר שאין שם בחי' חו"ג כלל שהרי שרש דחו"ג ישנם גם בעצמו' המאציל, וענין חו"ג בעצמו' א"ס¹⁷² ידוע שזהו מ"ש דאוא"ס למעלה [מעלה]¹⁷² עד אין קץ כו' בעא"ע¹⁷³ כו' שזהו בחי' הגבו' שהוא ההעלם שבעצמו' שנק' סדכ"ס¹⁷⁴ כו', ובחי' החסד שבעצמו' היינו מה שאוא"ס נמשך ומתפשט למטה מטה עד אין תכלית כו' להיות מקור למקור לע"ס דאבי"ע עד סוף העשי' וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה¹⁷⁵ כו'. אמנם ב' מדות דחו"ג שבעצמו' המאציל כלולים בהתכללו' [כא'] ממש [מבלי ניכר בהם שום התחלקו' כלל וכלל (וכמו שבעצם הרצון והתענוג הפשוט יש שם ג"כ בחי' חו"ג אך שהן בחי' עצמיו' הנפש ממש], כמו האה"ר העצמי' שבעצמו' הרצון למעלה [גם] מטעם כמוס כו' דאב לבנו או לאוהבו¹⁷⁶ כנפשו ממש ולהיפך תכלית השנא[ה] בעצם הנפש לשונאו בעצם שלמעלה מהטעם לגמרי כו' (וכמו אהבת עצמו לחיות [oldpage_256] ּ ולא למות שכלולים כא' ממש), וכן אהבת נפש דבן לאב בבחי' עצמי' הרצון והתענוג שכלולים בזה ב' קוין ימין ושמאל כמו למס"נ על קדה"ש שע"י בחי' האמונה הפשוטה העצמי' כמשי"ת).

והנה לפי כל הנ"ל עם היות סיבת התעוררות הרצה"ע למעלה בי[צ]"מ [מ]בחי' חיצוני' הכתר שהן בחי' המדות חו"ג דא"א שנמשך ע"י טעם לרצון עכ"פ שנק' טעם כמוס ומשם נמשך ע"י המדות דרצון לאו"א שהן¹⁷⁷ בחי' השכל וטעם גלוי שבמדות דז"א לבחי' המל' בבחי' התחלקות חו"ג ממש אז לא הי' הצלה לישראל בבחי' החסד ודין למצרים ע"פ משפט החכ'