רכד, ד

גילוי מאותן הע[ו]מקים שגנוזים בעצמות א"ס כמו בקול השופר שהי' הולך וחזק¹⁷¹ וכתיב וכל העם רואים¹⁷² את הקולות ואת הלפידים כו'. ואעפ"י שהי' גם זה מתוך בחי' ההעלם דענן וערפל ואש הגדולה [ו]כמ"ש ויהי קולות וברקים¹⁷³ וענן כבד על ההר אך משה לבדו נגש אל הערפל, אבל לע"ל יתגלה מהו"ע ית' שלא בבחי' ההעלם וחשך ולא בקולות [וברקי'] כלל ובלא ביטול כלל שהוא בחי' מיש ליש כמ"ש להנחיל אוהבי יש עד"מ¹⁷⁴ שא' מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה¹⁷⁵ וכה"ג וד"ל.

והנה ארז"ל אין להקב"ה בעולמו אלא אוצר של י"ש בלבד¹⁷⁶, וי"ל למה נק' י"ש בשם אוצר שהוא טמון וגנוז ואיך יתכן שיראת ה' יהי' גנוז ונאצר באוצר המלך דוקא שזה פלא לכאורה. אך הנה כתיב אם תבקשינה ככסף וכמטמונים תחפשינה¹⁷⁷ אז תבין יראת ה'¹⁷⁸, וי"ל מה[ו] ענין המשל למטמונים עם יראת ה', וגם מ"ש אז תבין יראת ה' בינה זו מה היא דאיך שייך יראה¹⁷⁹ לבינה רק לחכ' ולא יתכן כלל ענין בינה ביראת ה' שיאמר ע"ז¹⁸⁰ אז תבין יראת ה' כו' (וכן מ"ש ודעת אלקים תמצא¹⁸¹ למה בשם אלקים כו'). אך הנה ארז"ל אם אין יראה¹⁸² אין חכמה ואם אין חכ' אין יראה משמע [ד]שניהם א' ממש כמ"ש ראשית חכ' יראת ה'¹⁸³ הרי היראה קודמת לחכ' וכתיב הן יראת ה' היא חכ'¹⁸⁴ שקדמה דאם אין חכ' כו'. והענין הוא כידוע שיש ב' מדרגות בחכמה ח"ע וח"ת, וכמ"כ ב' מדריגות ביראה יר"ע ויר"ת, ובב' מדריגות א' אם אין [יראה] יר"ע אין ח"ע ואם אין ח"ע אין יר"ע [ד]הכל א', וכן ביר"ת וח"ת אם אין יר"ת אין ח"ת ואם אין ח"ת אין יר"ת כו' (ולא יקשה באיזה יקדים¹⁸⁵ דאם אין יראה איך יגיע לחכ' כו' הענין דבאיזה שיקדים אם ביראה כבר קנה חכ' לפי שאם אין חכ' אין יראה וכן אם אין יראה¹⁸⁶ כו' דהא בהא תליא והכל א').

והנה תחלה י"ל ההפרש בין יראה לאהבה, כידוע דאה' היא מקרוב¹⁸⁷ להתקרב ולהתדבק בקירוב שהוא בחי' המשכה