מו, א

הנפש שא"כ לא הי' אפשר להיות בהן התכללו' כלל ולא חיבור מעליון לתחתון, אלא התפשטות זאת הוא רק מבחי' ט"ס דכל מדה כמו חכמה שבחסד ואהבה עד מל' שבה וכן במדת הגבורה. וכך הוא גם בחו"ב כו' שזהו בחי' הרכבה שבכל מדה ולא עצם פשיטות ע"כ יוכלו ב' הפכים להתחבר וכנ"ל (כמ"ש במ"א בענין לעולם יהא אדם רך כקנה¹¹³ כו'). וז"ש דנעוץ תחב"ס וסוב"ת באורות מצד עצמן, וע"כ יכול האור להתיישב בכלי ולהתקיים ויוכל לסבול היפוכו שיש מקום להיפוכו כי כלול הוא ממנו, משא"כ בהתחלקו' שבבחי'¹¹⁴ [oldpage_128] ּ מצד עצם מהותן טרם שיתפשטו באברים כנ"ל. אך מזה עצמו אנו רואים שעיקר הסיבה להתכללות האורות והכחות כ"כ שהוא [בהיותם] מלובשים באברים דוקא ולא קודם לכן שזה בא מצד כלי האברים דוקא, דהיינו שמצד מהות ועצם מזיגה והרכבה דאברים שכלולים זה מזה מראש לסוף אע"פ שכל א' פועל פעולתו מיוחדת כטבעו ומזגו כנ"ל, מחמת זה דוקא כאשר האברים מלבישים לכחות הרוחני' שבהם, יבא בהם בחי' ההתכללות זה בזה במזיגה והרכבה דבר והיפוכו ראש ורגל יחד כו' באופן שהעליון מקבל מהתחתון ודבר מהיפוכו עד שאין לא' שלימות בלא זה, דהתכללות כזו לא הי' גם בכחות הכלולים ממש בעצם הנפש כנ"ל, וצ"ל שיש בטבע מהות האברים שורש עליון שיוכל לעשות בחי' התכללות כזאת. והענין הוא כמ"ש בע"ח בשרש התהוות הכלים למעלה משורש האורות¹¹⁴ והוא בבחי' מקיפים עליונים כו' (שזהו הוראת ציור הכלי שסובב ומקיף לדבר שבתוכו ויש בו מדה בהקפה זו כפי ערך דבר המונח בו כו' כדוגמא שהמקיף סובב לפנימי¹¹⁵ מלמעלה למטה כמ"ש במ"א), והוא הטעם שכלול דבר והיפוכו לפי שידוע דהמשכות המקיפי' הוא בבחי' מטי ולא¹¹⁶ מטי¹¹⁷ כענין ורוח אלקים מרחפת נוגע ואינו נוגע¹¹⁸ כו' כמשל הברקת כח המשכיל לבא לידי גילוי שכל שבלתי מושג בעלי' והסתלקות [ו]חוזר ומאיר מעט וחוזר ומסתלק כו' שזהו מצד הפלאת הערך דמקיף כו' כידוע, ומזה יבא גם בבחי' הכלים ההתכללות מדבר והיפוכו כמו המקיפי' שכלול בו דבר והיפוכו כו' (ולא כמו התכללות הכחות בעצמות הנפש שכל א' יש במציאות בפ"ע עכ"פ, אלא כמו עיגול השמים שאין בהם חלקים כלל אלא עצם אחד פשוט בשוה ומתגלגל כא' עד שהתחתון עליון ועליון תחתון ממש כו'. וע"כ גם בבחי' כלים שהן האברים נעשה בהן ההתכללות כזאת אע"פ שיש לכל אחד מציאות בפ"ע שהרי הן כאלו הוא עצם אחד פשוט ממש כי עליון מקבל