מ, ד
כו' (וכמשי"ת בסמוך בפי' אז יאמרו בגוים כו') ובכאו"א לפי שיעור מהלכו והתחלקותו בארץ וד"ל (וכך הוא ממש בעולם העליון הרוחני כמו בג"ע דיצי' וג"ע דבריאה161 שהם ג"כ נהר יוצא מעדן כו' ומשם יפרד לד' נהרות כו' כנ"ל בג"ע הארץ דעשי', ויש לכל נהר שיעור מהלכו בארץ העליונה כו' רק ששם הוא בבחי' הרוחניות יותר ויורד ומשתלשל מעולם לעולם עד ד' נהרות הגשמיים כידוע ומבואר במ"א). אך הנה כל עיקר ענין ירידת והתלבשות הניצוצו' הנ"ל בד' נהרות היו לצורך עלי' דוקא כנ"ל, והיינו שיעלו ויבואו לבחי' ומדרגה עליונה ביותר מכמו שהי' תחלה במקורן קודם ירידתן למטה כו', והיינו ע"י שהם עולים אחר ירידתן מלמטה למעלה מתהום רבה שהוא מ"ש כל הנחלים הולכים אל הים ואל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים162 כו', דאחר המשכות ד' נהרות למטה בים האחרון חוזרים משם ללכת למקורם בנהר הראשון שיוצא מעדן (כמ"ש והנהר הד' הוא נהר פרת163 הוא דמעיקרא164 ולע"ל יעברו בנהר פרת165 כו' כמ"ש במ"א) ועולים משם בתוס' עילוי גדול הרבה יותר מכמו שהי' בתחלה בירידתן בנהר זה כו' משום דבחי' או"ח דמ"ת166 יעלו למעלה יותר וכמ"ש ביום ההוא יצאו מים חיים167 מירושלים חציים אל הים הקדמוני שהוא מ"ע דמעל השמים שהוא בחי' התהו כו' [(וכמ"ש במ"א ע"פ לרוקע הארץ168 כו'169 )].
ויובן זה מענין התלבשות הנשמה בגוף כנ"ל שאע"פ שבירידה זו נחשך אורה ביותר כנ"ל, אבל הוא לצורך עלי' שתתעלה עי"ז דוקא למעלה ממקור חוצבה למעלה שהיתה קשורה ודבוקה שם כנ"ל, והוא [ע"י] ענין התשובה דוקא כידוע, והענין הוא לפי שהתשובה היא לאהפכא חשוכא לנהורא כו' שהוא מואס ברע שזהו170 מהפך לרע [עצמו] להיות טוב ע"י העלאות והתכללות דבחי' או"ח למעלה ממש, וכראב"ד שיצתה נשמתו בבכי'171 וכה"ג, שעי"ז יעלה לשרשו בבחי' אורות דתהו קודם השבירה שהוא בבחי' ס"ג שלמעלה משם מ"ה172, ועולה עוד למעלה בעצמות א"ס ממש שכל או"ח חוזר לקדמותו173
הערות
- 161. וג"ע דבריאה : ראה תניא פל"ט. לקו"ת נצבים מט, ג. לקמן רט, א.
- 162. כל הנחלים. . ואל. . שבים : קהלת א, ז [בדילוג. ושם: אל].
- 163. והנהר הד' הוא נהר פרת : בראשית ב, ז [ותיבת נהר ליתא שם. וכ"ה בכת"י: בהזי — אבל בהוספת תיבת נהר הובא גם במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' קנח].
- 164. הוא דמעיקרא : בכורות נה, ב.
- 165. ולע"ל יעברו בנהר פרת : ראה ישעי' יא, טו ובמפרשים שם. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' רכ. דברים ח"א ע' טו ואילך (ובהנסמן שם). שער האמונה פג, סע"א ואילך ובהערה 3. שם צה, ב ואילך. לעיל א, ב, כג, א. לקמן פ' בא קי, א. בשלח קמט, ב. קעח, א. קפה, ג. רכד, ג. רל, ד. תצוה שכד, ד. ויקהל תט, ב. תי, ד.
- 166. משם. . דמ"ת : גהוז: לשם. . הזי: דמ"ח.
- 167. ביום ההוא יצאו מים חיים : זכרי' יד, ח.
- 168. לרוקע הארץ : תהלים קלו, ו. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקלד.
- 169. כו' : י: עה"מ ( על המים). חט: כל החצאי עיגול ליתא.
- 170. שזהו : ג: שבזה. ט: שזה.
- 171. וכראב"ד שיצתה נשמתו בבכי' : ע"ז יז, א. ראה סה"מ תרמ"ו ע' יט.
- 172. ס"ג שלמעלה משם מ"ה : ראה ע"ח (שער טנת"א) ש"ה, פ"א. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ה (הערה ד"ה שם).
- 173. שכל או"ח חוזר לקדמותו : ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' תנג ”לכלל המונח בס' קבלה ובס' חקירה". תו"ח נח ס, ב ובהערה 22. 23. שע"ת קכט, א. שה"א כט, א. נז, ב לקמן פ' בשלח קנג, א. קעז, א. רכ, ג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.