ריב, ב

חיצוני' דח"ע כמאמר נובלות חש"מ תורה¹⁶⁵, אע"פ שאין באור דתורה שינוי מצד העצם מ"מ במקבלים מתבררים הטוב מן הרע והטמא טמא יקרא כנ"ל העוסקי' שלא לש"ש כו'. משא"כ במן שנק' לחם מן השמים דוקא שאינו בא בהתלבשות בעה"ד טו"ר כלל, אע"פ שיורד למטה ומתגשם עד שדכו במדוכה כו', וע"כ לא הי' בו פסולת כלל וז"ש הנני ממטיר לכם לחם מן השמים כמו שהוא למעלה ממש וד"ל).

ומעתה י"ל מ"ש ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו¹⁶⁶ דוקא וכמ"ש איש אל יותר ממנו עד בוקר¹⁶⁷ כו' וזה סותר לכאו' כל ענין הנ"ל בשרש בחי' המן שהי' מלמעלה מן ההשתל' דזמן ומקום כנ"ל ואיך א' שילקטו דבר יום ביומו דוקא שזהו הבא ונמשך בהתחלקות הזמן דימים דוקא. ועוד י"ל מ"ש דבר יום ביומו שכל יום מובדל מחבירו¹⁶⁸ [oldpage_שו] ּ ואין לו חיבור עמו כלל וכמ"ש בזהר דכל יומא לא יהיב ולא יזיף ליומא אחרא¹⁶⁹ כו' (וכך הי' בוימ"ב דכל יום מובדל מחבירו כמ"ש בזהר דכל יומא בעבידתי'¹⁷⁰ כו' וכך הוא ב[כל] וא"ש דהוי עלמא כו'), והלא עיקר בחי' התיקון דשם מ"ה דחכמה¹⁷² הוא בבחי' ההתכללות¹⁷¹ והחיבור דוי"ו מדות דחג"ת כו' שהן ו' יומין עילאין דאצי' שכלולים זע"ז דוקא וכמו יום ליום יביע אמר¹⁷³ כו', ואמ"ר זה היינו התכללות דאש מים [ו]רוח¹⁷⁴ שיביע כל יום ליום שלאחריו כו' (וכך הוא בבחי' החכמה דתורה שהוא בבחי' התיקון דשם מ"ה לאכללא שמאלא בימינא [ו]ימינא בשמאלא¹⁷⁵ כ[מו] ע"י בחי' קו האמצעי כו' וכמ"ש מימינו אש דת¹⁷⁶ כו' כידוע), ולמעלה מבואר בשרש המן שהי' מבחי' פנימי' דח"ע שנק' פנימי' אבא כו' שממנו שרש התיקון דשם מ"ה דחכ' כידוע, וא"כ איך א' דבר יום ביומו דוקא בהתחלקות ופירוד המדות דוי"ו יומי' כו'¹⁷⁷.

אך הענין הוא דאדרבה לפי ששרש המן בפנימי' ומקור דח"ע שלמעלה מן הזמן דשם הוי' כנ"ל ע"כ הוא המקור להתחלקות השפע בזמן דימים להיות כ"א מובדל מחבירו דוקא ולא יזיף לחברי' כו', כי כל יום יש לו מקור מיוחד בחידוש השפע לאותו יום לבדו וביום השני מתחדש השפע ליום זה במדרגה מיוחדת בפ"ע בלי חיבור והתכללות עם יום שלאחריו. וגם זה אמת דיום ליום יביע אמ"ר שכלולים זע"ז דוקא (וכמ"ש