קנב, ג

מצרים¹¹⁴ כי אני הוי' כו' כי שרש אחיזתם בחיצוני' ואחוריים דשם אלקי' שמסתיר על שם הוי' ע"כ לא נודע להם שם הוי' העליון הנ"ל כלל, כידוע שיש בחי' פרסא המפסיק בין פנימי' הכתר שנק' קדה"ק לחיצוניות הכתר שהוא הרצון הבא בגילוי בשם הוי' דאצי' ומאצי' לבי"ע, וגם לישראל הי' שם הוי' זה העליון דפנימי' הכתר רק בבחי' אמונה בהעלם שלמעלה מן השכל כשא' להם משה הוי' אלקי אבותיכם כו', אך ורק בקי"ס דוקא הוא שראו בראי' מקרוב לשם הוי' זה העליון כמ"ש וירא ישראל כו' כמשי"ת וד"ל.

והנה בשעת קי"ס ראו ישראל והשיגו בבחי' שם הוי' זה העליון שברצון העליון בהעלם שהוא למעלה משם הוי' הבא בבחי' מקור להשתלשלו' דאבי"ע כנ"ל, וז"ש וירא ישראל כו' אשר עשה הוי' במצרים בחי' הוי' העליון הזה שלא הי' אצלם תחלה רק בבחי' ההעלם באמונה כו' עתה ראו בראי' והשגה מקרוב למטה ממש והוא אשר עשה הוי' דוקא במצרים כו'. ובאמת ראו והשיגו ב' השגות זו למעלה מזו, הא' בבחי' שם הוי' שבהעלם הרצון העליון שנק' בחי' פנימי' הכתר כנ"ל, והב' למעלה גם מזה והוא מה שיכולים לעשות לשם הוי' זה שברצון הנעלם מלמעלה מן הרצון (גם מרצון המוחלט כמו שאו' יהי רצון מלפניך¹¹⁵ כו' שהרצון אינו אלא בחי' ההמשכה מן העצמו' שזהו בחי' דבר התפשטו'¹¹⁶ מה ואינו אלא חלק קטן מן העצמו' כו'), והיינו ע"י מעשה התחתוני' באתעדל"ת בסו"מ וע"ט בשס"ה ל"ת ורמ"ח מ"ע¹¹⁷ שעושים בזה התעוררו' העצמות דא"ס ב"ה להמשיך שם הוי' העליון הזה שברצון הנעלם (וכמ"ש בע"ח שבתחלת ההשתל' הי' ההתעוררות בעצמו' הא"ס לצמצם אורו ולהיות מקור להשתלשלו' העולמות [oldpage_ריג] ּ מצד שהוא חפץ חסד בעצמו שטבע הטוב להטיב¹¹⁹ ע"כ עלה ברצונו הפשוט כו' ואח"כ תלוי במעשה התחתונים¹¹⁸ ), ובחי' השגה זו למעלה מראי' והשגה דשם הוי' שכבר נמשך ברצון ולזה א[מר] אשר עשה הוי' במצרים בקי"ס דוקא שהוא מעין דלע"ל דכתיב הפך ים ליבשה¹²⁰ כו' שם נשמחה בו ממש שהוא העוה"ב.

והענין הוא כידוע דבמצרים היו ישראל בתכלית השפלות ומרירות והי' להם לב נשבר ונדכה באמת מקושי השעבוד בחומר ובלבנים ויצעקו אל ה' בצר להם¹²¹ בתשובה שלימה מן המיצר והדוחק כו' עד שהיו בתכלית הביטול בנפשם להיות סו"מ בתכלית ולא נשתקעו בנש"ט דמצרים כלל ומזה הי' להם הכח לקבלת התו"מ במ"ת להיות סו"מ בשס"ה ל"ת