רמב, ב

לעשות מקראי קדש עפ"י תורה כו'. וכמו"כ חג הסוכות ש[אנו] עושין הוא ע"י בחי' העלאה מלמטה [ל]עורר למעלה בחי' המשכת המקיפי', והוא ע"י הסכך שאנו עושין במצות סוכה כהלכת[ה] ע"פ התורה דוקא, וכן ע"י מצות לולב ואתרוג כו'. משא"כ חג הסוכות שעשו במדבר¹⁰⁴, הגם שנצטוו במצות ה' בסוכות תשבו¹⁰⁵ כו' כי בסוכות הושבתי¹⁰⁶ כו', הנה זה הי' מפני בחי' המשכ' עליונה שכבר נתעוררה עליהם בחי' המשכת המקיפי' ע"כ צונו¹⁰⁷ לעשות סוכה למטה ג"כ, אבל סוכות דלדורות הוא לעורר בחי' המשכת המקיפי' שהי' מאיר עליהם במדבר וכמ"ש הטעם כי בסוכות הושבתי כו' שהם ענני כבוד¹⁰⁸ כידוע. ועד"ז יובן כל פרטי המשכות אורות עליונים שבג' מועדים יש הפרש בין ג' מועדים שלהם למועדים שאנו עושין אחר מ"ת ע"פ דיני התורה שהן מלמטלמ"ע באתעדל"ת דוקא כנ"ל בשרש ענין השבת וד"ל.

אך מ"מ יש הפרש קצת בין שבת למועדים ורגלים דעכשיו ג"כ, כי תוס' האור דשבת לא בא רק ע"י שטרח כל ו' יומין דחול וכמבואר למעלה במשל המזון שמחי' לאדם כו', וגם כפי פשוטו דכתי' כי בו שבת וינפש¹⁰⁹ ואין מנוחה רק אחר מלאכה דוקא. משא"כ ג' המועדים שאנו עושים הגם שאנו מעוררים בהעלאה מלמטה ואם לאו אינו נמשך תוס' אורות בכלים כלל (וראי' מעובדא דריב"ח עם ר"ג¹¹⁰ דאמר לו ר"ע מפסוק אשר תקראו אותם אפי' שוגגים אפי' מוטעים¹¹¹ כו', ונמצא בחי' חג הפסח למעלה לא נעשה רק בזמן שסנהדרין למטה עושי' אותו ואפי' [הן מוטעים ו)עושים אותו ביום חול¹¹² נעשה ונמשך למעלה בחי' הפסח כמו שהי' בזמן יצ"מ כו' וכמ"ש במ"א וד"ל), הרי מ"מ אין זה האור הנמשך בתוס' הוא אור הנעשה ונמשך מחדש לגמרי, אלא הוא רק בחי' התעוררות המשכת אור שכבר האיר כמו בפסח לעורר [גילוי אור] חסד עליון שכבר האיר בזמן יצ"מ כמ"ש ופסח הוי' כו', וכן בשבועות לעורר ירידת האור דכתר עליון שכבר ירד במ"ת כמ"ש וירד הוי', משא"כ בחי' אור דשבת שהוא המשכת אור חדש לגמרי¹¹³ הנעשה ע"י הבירורי' כו' כנ"ל וד"ל.

ואחר כל הנ"ל יתורץ הקושי' בענין תיקון חצות וקביעות המועדים [oldpage_708] ּ שלמטה שמשתנים לפי האקלימי"ם אלו עושים שבת ויו"ט בזמן זה ואלו בזמן אחר, ולמעלה איך ישתנה זמנם הלא עת רצון למעלה לכולם בזמן א', וכן הארת שבת