קפז, ד

ליש (וכך הוא בכל ההשתלשלו' דעו"ע בכל פרטי הברואי' העליונים וכמ"ש וצבא השמים¹⁷⁰ כו' שהחומר [ד]גלגל בטל מיש לאין ונמשך הצורה בחומר מחדש מאין ליש כמו ברו"ש דלב האדם וכך הוא עד רום המעלות וד"ל, וכן [ב]בחי' רו"ש הכללי בכללות החיות האלקי בכללות העולמות שמחי' מאין ליש בע"ג כמו ואתה מחי' את כולם¹⁷¹ שנק' ממכ"ע בחיות הנפש בגוף ממש [ש]בודאי יש [בזה] ב' בחי' אין הנ"ל [ו]ב' בחי' יש הנ"ל דבחי' החיות האלקי בתוך כ"ע כמו הנפש שבדם שזהו מאין ליש מוגבל כמלאכי' שנק' אברים דשכינתא¹⁷² כו' כמו עיני ה'¹⁷³ כו' וזהו אדם א' דם, ואמנם בחי' אין זה הבא בגילוי מאין ליש אע"פ שהוא מקור לחיות העולמות אין לו ערך לבחי' האין הנעלם שזהו כמו שנמשך מיש האמיתי לאין כדמיון הארה א' הפשוטה שמתפשטת בגוף בראש ורגל בשוה, וז"ש את השמים ואת הארץ אני מלא¹⁷⁴ בהשוואה א' ממש בלי חילוק מדרגות כלל מראש לסוף כו' [וד"ל].

ושרש ¹⁷⁵ הענין בכלל יובן ממע"ב שכולם בחכ' עשית¹⁷⁶ כמ"ש בראשית ברא אלקי'¹⁷⁷ בחו"ב¹⁷⁸ שהחכ' מאין תמצא היינו מאין דכתר ליש שזהו מה שכולם בחכ' עשית בבינה¹⁷⁹ שהוא שם אלקי' [עילאה] דמע"ב כמ"ש בזהר דבראשית ברא אלקי' דאבא אמר לאימא¹⁸⁰ שזהו מאין ליש דבינה כו', ונמצא החכ' שנק' אין הוא בחי' הממוצע הנ"ל בין עצמות אוא"ס לעולמות הנבראים ביש מוגבל ממש כו', והיינו שיש בבחי' אין [זה] דחכ' ב' מדרגות א' בהעלם דאין כמו שהוא בכתר שנמשך מיש האמיתי לאין שלמעלה מהיות מקור לבינה [ב]מע"ב, והב' [כ]שנק' אין ליש דבינה במע"ב כנ"ל (והוא ההפרש שבין חול לשבת כידוע, וע"י בחי' ביטול היש לאין במל' דאצי' מכל מע"ב בכלל ובפרט בכל נבראים כנ"ל חוזר ונמשך אור חדש בשבת מאין הנעלם דחכ' כנ"ל (אך זהו עכשיו דוקא שהשתלשלו' הוא ע"י ממוצע [ד]חכ' מאין כו' אבל לע"ל יהי' בבחי' יש [מיש] האמיתי כמו בעוה"ב (כמשי"ת) וד"ל).

(ד) והנה כל המבואר למעלה בענין ג' בחי' דיש ואין ויש שהוא בכל ההשתלשלו' דעו"ע בכלל ו[ב]פרט כנ"ל עיקר המכוון בזה הוא שע"י בחי' אין זה הממוצע (כאשר הוא נחלק לב' בחי' אין דוקא [כנ"ל]) בין [ה]עילה לעלול הוא שמפריד ביניהם ויכול להיות בחי' התחלקות העלול מן העילה במ[ה]ות יש ודבר בפ"ע, אבל אם לא בחי' האין הזה הממוצע הנ"ל לא הי' אפשר להיות התחלקות מציא[ו]ת העלול במהות יש מוגבל בפ"ע כלל כי הרי הי' דבוק תמיד¹⁸¹ ונכלל בעילתו כטבע