רמח, ג

יחייב לאהוב א"ע. והב' אהבת עצמו מצד הטבע בלא שכל וטעם כלל כו' וכנ"ל וד"ל).

ומעתה יש להבין [הנמשל למעלה] מכל פרטי הדברים המבוארים למעלה בענין ב' בחי'⁷⁰ מיני מדות הנ"ל, דהנה מבואר למעלה ענין בחי' מדות הטבעי' כמו מדת החסד מצד הטבע הטוב כו', כך למעלה בבחי' מדות דאצי' יש ג"כ בחי' מדות טבעי' והוא כמ"ש טוב ה' לכל⁷¹ כו' והוא סיבת התפעלות של⁷² חסד עליון מאצי' לבי"ע (וכן ההשפעה מן המאציל לנאצלים הוא ג"כ מצד טבע הטוב להטיב כמ"ש כי חפץ חסד הוא⁷⁴ וכמ"ש בע"ח⁷³ וד"ל) וזה נק' בחי' נה"י שבמדות דז"א והמה א"צ למוחי' כלל (ובזה[ר] נק' בדי ערבות⁷⁵ שאין בהם טעם וריח כו' כמ"ש במ"א באריכות), אלא מעצמם דוקא יתנהגו (וכמשארז"ל בדורו של אנוש⁷⁶ שהיו ניזונין בחסדו של הקב"ה כו', ואע"פ שעבדו ע"ז) מאחר שלא מאיר הארת השכל והטעם לחסד זה רק מצד טבע הטוב כנ"ל וד"ל. ובחי' המדות שכליי' היינו שהשכל יגזור להטיב החסד ולא מצד [ה]טבע כו' כנ"ל, כך למעלה במדות דז"א שהוא נק' בחי' חג"ת שהן מדות דאצי' שהם נמשכי' ונתהווי' ע"פ טעם ומוחי' דוקא מבחי' הטעם והמוחי' שבמדות שנק' חב"ד דז"א, וכללות ג' אלה המדריגות חב"ד חג"ת נה"י נק' מושכל מורגש מוטבע⁷⁷ וכולם במדות כידוע ומבואר במ"א וד"ל.

והנה מבואר למעלה דגם בחי' המדות השכליי' אין התהוו' עיקר מציאותם מן השכל רק שהשכל יעורר וימשיך את הטבע של המדות כך או כך כו', ואין המדות נק' תולדות של השכל רק שעוברים דרך השכל כו' כנ"ל באורך. הנה למעלה מובן ג"כ מזה דגם בחי' המדות חג"ת דז"א דאצי' הגם שמתנהגי' [רק] ע"פ המוחי' חב"ד דז"א שנמשכו ממוחי' דאו"א דאצי' עד"מ הטעם והשכל של האהבה שנמשך ממוח החכ' שהיא כלל[ו]' כח השכל כו', מ"מ אין עיקר התהוות מציאותם ממוחי' דאו"א בדרך תולדה חדשה, אלא רק שבחי' מוחי' דאו"א שנמשכו בבחי'⁷⁸ חג"ת הוא מנהיג אותם ומעורר אותם לצאת מן בחי' ההעלם עצמות שלה לידי גילוי באופנים שונים כפי אופן הוראת המוחין וכמו האיש המראה מקום כנ"ל. כך הוא⁷⁹ בחי' המוחי' דאו"א שבז"א מציירים ומלבישים את המדות בכמה אופנים שונים אבל לא שעיקר תחלת מציאותם מתחדשי' מן המוחי' דאו"א. ומ"ש