רכד, א

כשעשוע[י] המלך בעצמו¹¹³ שנק' עדן גם הוא יבוא בגילוי [ב]עוה"ב וד"ל.

אך לכאורה מטעם התגלות אור העצמיות ממש כמו בעוה"ב וכה"ג צ"ל בהיפך, שגם אור העליון יותר יהי' בבחי' ביטול והעלם גדול עד שלא ניכר במציאות כלל כמו אור צח [כו'] דאוכם הוא לגבי עה"ע עצמו כנ"ל, וע"כ נק' עה"ע עצמו סדכ"ס דוקא דהיינו שהוא סתום ונעלם ג"כ מבחי' הסתומי' שנק' ראי'¹¹⁴ [oldpage_652] ּ בחי' גילוי לגבי' כנ"ל במשל [ב]שכל הנעלם שבמקבל לגבי המשפיע כנ"ל וד"ל. והענין הוא דודאי יש הפרש בין בחי' [ה]עליות ובין בחי' הירידות, ד[ב]בחי' העליות בעילוי אחר עילוי כמו עליות הנשמות מגעה"ת לגעה"ע הרי בעלותם למעלה [מהם] מתבטלים [מ]מציאות[ם] שם, וכן מגעה"ע למעלה באצי' עצמו, וכך הוא עד רום המעלות גם באורות הנעלמים וסתומים [כ]ע"ס הגנוזות בעצמיות המאציל כמו שנק' שכל מופלא¹¹⁵ שכל מוצנע¹¹⁶ [ו]כמו שבלשון הגמ' נק' אור הגנוז מוימ"ב ונגנז לצדיקים לע"ל¹¹⁷, וכן תענוג הנעלם שנק' עדן סתימא'¹¹⁸ עולה גם הוא למעלה מעלה שהוא בעצמות א"ס שנק' מקור כל התענוגי' העליונים שזהו שנק' סדכ"ס היות מופלא ונעלם גם מן הסתימין שנק' נסתרות [א]ו נפלאות וכה"ג. אבל מגלה עמוקות מני חושך היינו שכל בחי' הנסתרות ונפלאות הנ"ל יורדים מן ההעלם לגילוי, זהו כמו שהאור [מקיף] עליון נעשה בחי' או"פ בגילוי אותיות [ה]מח' שבהעלם שבא בבחי' גילוי כמו בגילוי¹¹⁹ אותיות הדבור שזהו ירידת המדריגות מעליון לתחתון (כמ"ש במ"א בענין קי"ס שהים שהוא בבחי' ההעלם המים נעשה הוא עצמו בבחי' גילוי כיבשה¹²⁰ לבד (ולפי שנגלה מעצמות אוא"ס שלמעלה מבחי' ההעלם וגילוי ע"כ ההעלם נעשה גילוי וכנ"ל). והוא לפי שאוא"ס עצמו אינו עולה בבחי' העלם והכל א'¹²¹ בעצמו, ובעילוי אחר עילוי [עד] שנק' סדכ"ס שזהו דוקא בבחי' העליות שכל שעולה יותר בעצמו יותר הוא מופלא ומכוסה בהבדלת הערך מכל ההשתל' הבא בהתפשטות למטה, וגם על עליות העולמות הסתומין שבעצמות יותר נעשה מובדל ומופלא וכל הקרוב קמי' ממש יותר כלא חשיב כו' (וכמו ביטול והתכללות העונג ורצון הפנימי' בעצם הנפש ממש הוא יותר מביטול והתכללות דחכ' ומדות ומחדו"מ כו'). אבל בבחי' היריד[ות] נהפך הוא ממש שעצמות ממש יורד ומתגלה שאינו בהפלאה וסתר עליון, א"כ כל בחי' העלם נעשה גילוי ואינו בביטול כלל אלא מאיר בבחי' גילוי אור למטה [ממנו] עד שגם