קמו, א

חומר ההיולי שנק' חומר הפשוט שלמעלה מן הצורה, וכך הוא ענין משל המח' שבהעלם שבא לציור הדבר ושלימותו הוא בא דוקא בבחי' המעשה בתיקון כלי דוקא שהוא עיקר התועלת מן הציור הזה וכמו שהגולמא דחומר הגוף דאדה"ר שנעשה בו הצורה דאדם אין זה שלימותו עדיין עד שנעשה כלי גמור בתיקון פעולת האברי' כמו בראי' ושמיע' והילוך כו'. וז"ש לכבודי בראתיו במח' בהעלם שזהו הנשמה כמו שהיא בהעלם עדיין ובאה לגילוי ביצי' בציור החומר שהוא הגולם והיינו יצרתי"ו אף עשיתי"ו אף זה רבותא ולא להקטין הענין אדרבה אף עשיתיו בבחי' תיקון כלי גמור כנ"ל בבחי' פעולת מעשה הכלי שהוא שלימות דמח' שבהעלם כו'). וכך הוא בכל ההשתלשלות דברואי' מיש ליש בכל עולם ועולם בכללות ובפרט בכל דבר ברי' והתהוות, שגם שא"א בלא ג' מדריגו' דמח' ודו"מ שהן בי"ע בהעלם וגילוי ומעשה מ"מ הכל כדבר א' ממש שזהו הנק' השתלשלות יש מיש עו"ע בבחי' העלם וגילוי ומעשה עד רום המעלות גם באצי' ולמעלה מן האצי' במקור הראשון דע"ס באורות וכלים כמו בחי' א"ק שנק' אדם דבריאה בכללות ההשתלשלות שזהו כמו בעולם הבריאה שלמטה מן האצי' שבא בבחי' ההשתלשלות יש מיש מח' ודו"מ הרי א"ק הוא נק' אדם דבריאה שהוא בחי' המח', וע"י וא"א נק' אדם דיצי' בחי' הדבור וז"א בבחי' עשי' כו' וד"ל (ולפי המובן מהנ"ל בג' מדריגות הרי בחי' העשי' דאצי' שרשו במח' דבריא' דאצי' באופן שהוא שלימות של המח' וכמאמ' סוף מעשה עבמ"ת⁷³ וכמשי"ת בע"ה⁷⁴.

והנה יש עוד מדריגה רביעית שלמעלה מן ג' מדריגות המח' ודו"מ הנק' בי"ע והוא הנק' יש מאין ולא יש מיש, דהנה מח' שנמשך לדבור ומדבור למעשה נק' יש מיש כו' אבל המח' עצמה שיצאה מן השכל או הרצון לא נק' יש מיש אלא יש מאין דוקא, דהיינו שמציא' המח' באה מבחי' אין דשכל בבחי' שינוי המהות לגמרי שלא הי' מציאת המח' תחלה כלל גם לא בהעלם בשכל שהרי מהות המח' כמו דבר זר נחשב לגבי עצם אור השכל הרוחני בלתי יש שום ערך והשתוות זע"ז כלל עד שנאמר שגופו ומהותו של השכל הוא שנעשה במהות מח' בירידת המדריגו' (כמח' עצמה שנעשה במהות הדיבור או ככסף המצטייר הנ"ל), אלא המח' היא בריאה חדשה ממש במהות שלא הי' לה מציאו' בתחלה כלל רק כמו שיוצא ונמשך יש מאין ממש שאין ערך ויחוס כלל למציאו' היש עם בחי' האין הרוחני שאינו בסוג מציאת דיש כלל ולא הי' מציא' היש באין⁷⁴ כלל לומר שיצא משם מן ההעלם לגילוי רק שיצא מחודש ממש והוא הנק' יש מאין כמ"ש במ"א⁷⁵ (כמו שאנו רואי' בחוש שמח' דאותיו' השכל אינם נמצאי' במהות אור השכל כלל רק נתחדשו מציאותן