רמא, ד

שטרח בע"ש⁶⁶ דוקא הוא יאכל בשבת להעלותם לבחי' אדם. והענין בעבודת ה' ידוע שכל ימי החול האדם שהוא בחי' חכ' שבנפש ה[אלקי'] מברר ל[א]הפכא חשוכא לנהורא⁶⁷ כו' כמ"ש ששת ימים תעבוד⁶⁸ כו' ו[ב]שבת כל מה שטרח בחול עולה ונכלל בבחי' אדם, כי כשהוא שובת ומתעל[ה] להיות בבחי' אדם אז גם כל מה שיגע בחכמתו לברר עולי' ונכללי' בו כו'. וא"כ הרי מובן מכ"ז דאם לאו [כל] מה שעבד בחול לא הי' עולה בשבת להיות בבחי' אדם, ועד"ז אכילת המזון שמחזק השכל [ו]כן עבודת הבירורי' לאהפכא חשוכא [לנהורא] כו' מוסיף אור החכ' בנה"א כו'. ובזה ו' ימי החול גבוהים מבחי' השבת, אבל מ"מ הרי המעלה לכל ו' ימי החול [oldpage_706] ּ הוא השבת שבו נק' האדם להעלות כל מה שעבד [ב]ו' ימי החול כו' וד"ל.

והנמשל מכ"ז יובן למשכיל למעלה דבו' ימי המעשה⁶⁹ דלמעלה הנה בחי' ז"א דאצי' שנק' אדם⁷⁰ יורד בבי"ע לברר בירורי נוגה שהוא למשל אדם שמייגע בל"ט מלאכות כנ"ל (וכמ"ש⁷¹ במ"א בענין ז'⁷² אלפי' צבא הצובאי' על מדין⁷³ כו' דבכל יום מאיר אור מז"א בבי"ע לברר בירורי נוג"ה כו'), [ו]מפני ששרש הנוגה הוא מרפ"ח ניצוצו'⁷⁴ דתהו ובהו⁷⁵, ע"כ יש ביכולתן לאחר שיבורר ויהופך חושך לאור ע"י שם מ"ה דאדם⁷⁶ [לה]וסיף אור באדם זה וכמשל המזון שמחי' לנפש האדם כו', וע"ז נאמר למעלה ג"כ באדם העליון ששת ימים תעבוד כו' בעבודת הבירורים דנוגה (וכמ"ש ותקם בעוד לילה⁷⁷ ותתן טרף לביתה שהוא ע"י כח החכ' דוקא כמ"ש במ"א). ואחר העלא' והבירור מכל ו' יומין בהגיע יום השבת שאז מאיר אורות ומוחי' דאו"א בשלימות בז"א ונק' אדם בבחי' מוחי' דגדלות אזי ג"כ עולים ונכללי' כל הבירורי' דרפ"ח כו' שעשה בל"ט מלאכות כו'⁷⁸ ונעשים גם הם בבחי' אדם כמובן ממשלים הנ"ל. וז"ש בסוף יום הששי וירא אלקי' [את כל] אשר עשה⁷⁹ בוי"מ⁸⁰ שהוא טוב מאד, להיות כי מי שטרח בע"ש דוקא יאכל כו' שבבחי' א' הרי עבודת וי"מ גורמים לו להיות בבחי' אדם מטעם שהתהו גבוה מהתיקון⁸¹ כו'. וז"ש ויכולו השמים⁸² דהיינו העל[י]' לבחי' עתיק כו' שהוא בחי' עונג העליון, וז"ש⁸³ טוב מאד בלי גבול⁸⁴ כי מל' דא"ס מאיר בפנימי' עתיק כידוע וד"ל. אך עלי' גדולה כזו א"א להיות בב"א⁸⁵ לכך הוסדו התפלות שהוא בחי' העלאת האדה"ע כל יום מעין בחי' השבת⁸⁶ בכללות, ומעט מעט ע"י התפלה דוי"מ נעשה כללות העלאת באדם בשבת, כי עלי' התפלה הוא בחי' ממוצעת בין חול לשבת כמ"ש במ"א בענין סולם מוצב⁸⁷