קפז, ב

והנה ¹⁴⁵ המשל האמיתי לכל זה יותר בדוגמא¹⁴⁶ הוא הידוע במשל נפש האדם שמחי' לגוף ע"י הדם דוקא כמ"ש כי הדם הוא הנפש¹⁴⁷ כו', שבודאי אור עצמו' הנפש שהוא בחי' יחידה (שכלולה מכל כחות הרוחנים שלה כמו כח הרצון והתענוג וכח השכל וכח המדות ומחדו"מ¹⁴⁸ כנ"ל¹⁴⁹ הוא אור פשוט מאד ומתלבש באברי הגוף ממש להחיותם ממש בחיות מוגבל¹⁵⁰ בכל אבר לפי מזגו כו', והרי אין ערך כלל וכלל לחיות מורגש זה שבעין ואזן ויד ורגל אף בראי' ושמיעה [והילוך ותנועה הרוחני'] לגבי בחי' העצמיות הנפש שנק' יחידה שהוא עצ[ם ה]רוחני' של הנפש שהוא מקור היולי כללי ואי[נו] נתפס במורגש החיות בחיות האברים לא מיני' כו', וזהו בחי' יש האמיתי שבנפש עצמ[ה] שא"א שיומשך להיות בבחי' יש בחיות גשמי בדם שבגוף ואברים אם לא ע"י בחי' ממוצע דוקא והוא בחי' אין [ה]רוחני המחברם יחד כו', והיינו מה שנמשך [רק] הארה אחת פשוטה מעצמות הנפש להיות מקור חיים כללי' לכל הגוף מראשו לסופו כמו מן המוחין שבראש עד צפורן שברגל בשוה, וכח [ו]הארה זאת [ה]פשוטה היא שנק' אין דכלא חשיבא לגבי עצמיות אור הנפש ([כ]רוחני[ות] דכח הצומח שמל[ו]בש בגוף דבר הצומח שנחלק לב' מדרגות כנ"ל) וזהו שנק' מיש לאין כנ"ל שהוא למעלה הרבה מאין הב' שנק' אין של היש הב' המוגבל ונפרד כו', והוא מה שבחי' הארה הפשוטה הזאת שמאירה [ב]בחי' אין והעלם גדול (שהן העורקי' הרוחני' [ש]אין בהם דם כלל שמאיר בהם [מ]בחי' הצלם דנפש שזהו מיש לאין כנ"ל) באה [להיות] במורגש האור והחיות להיות מזה המשכה מאין ליש כמו מה שבא בגילוי מן ההעלם השכל [דכח] בכלי המוחין דחו"ב ומא[ו]ר הראי' [הרוחני'] בכלי העין וכה"ג בכל האברים שהן במורגש ונראה וידוע שהוא חיותם, [oldpage_רסז] ּ וכמו כח התנועה שביד ורגל וכח ההרגשה שזהו בגידי ההרגשה ו[ה]תנועה שנמשך מדם הוא הנפש מרוחני' לגשמי' ממש והוא [ענין] אדם א' דם¹⁵¹ כמו מחכ' שנק' אין לבינה שנק' יש¹⁵² כידוע בענין הדפק שביד שהוא בחי' אחוריים דאבא¹⁵³ כו', וכן מרוח החיצוני'¹⁵⁴ שבלב בחלל היינו¹⁵⁵ [ב]בחי' אין והעלם שמקבל מאין דחכ' שבמוח קר¹⁵⁶ ולא¹⁵⁷ להיות במורגש בחיות הדם באברים וזהו דפיקא דלבא וכך הוא בחו"ב שבראש בכלל¹⁵⁸ וד"ל.

(ואמנם הרי מובן מכ"ז דבחי' הארה א' זאת הפשוטה שנק' אין של [ה]יש האמיתי (כמעיינות תהום הנ"ל) ה[י]א עצמ[ה] שבאה להיות בחי' אין של היש המוגבל בכלים ואברים בדם הוא