קסד, א

שבקוין שהוא ענין הגילוי שבחכ' יש ראש תוך סוף¹²², והרוחניות למעלה מן הגשמיות והאור גבוה מן החשך וכדומה כו', אבל למעלה מחכ' הגלוי' בקוין כו' דהיינו בחכמה עילאה שבעצמות המאציל¹²³ שהוא חכ' דאוריי' מ"ע ומל"ת כנ"ל ¹²⁴שהוא שם המעלה עם המטה רוחניות וגשמיות כחשיכה כאורה כו' כי הוא הגבה למעלה מסדר ענין השתלשלו' מבלי שימצא ראש תוך סוף כלל כנ"ל. וזהו שמפרש הטעם הזה אח"כ והמים [הי'] להם חומ"ה, פי' למה הלכו ביבש"ה בתוך הים העליונ[י'] ונהפך המעלה למטה כו' לפי שהמי"ם עליונים דאורייתא הוא להם חומה בבחי' חפץ ורצון ה' שהוא בחי' א"א וע"י שנק' חומה ע"ש הגבה המופלג והגבה החזקה וכמ"ש בזהר ע"פ [ו]אני אהי' לה חומת אש¹²⁶ כו' שהוא מקור כל המקיפים^{125 127}כו' מימינ[ם] ומשמאל[ם] חו"ג דרמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת כנ"ל וד"ל. אבל מצרים שרדפו אחריהם בים לא עמדו להם המים עליונים מימינם ומשמאלם מטעם שלא ניתנה תורה להם וגם בשרשם אינם בבחי' העצמ[י]ות כ"א בבחי' אחוריים דא"א [ו]נק' מצרי"ם מצר י"ם¹²⁸ בחי' עורף¹²⁹ כו' וכמ"ש במ"א, ע"כ נטבעו בים כי לא יוכלו לקבל יניקה ממקום הנעלה [כ]זה מבחי' גאה גאה מקור כל המקיפים כנ"ל וד"ל.

אמנם יש להבין לאיזה טעם הוחזרו כנס"י כדי שיטבעו מצרים בי"ם ולא יקבל יניקה א"כ מהיכן ידעו מצרים כנ"ל. והענין הוא דמסיים הפסוק הפך ים ליבשה כו' עיניו בגוים תצפינה¹³⁰ הסוררים אל ירומו סלה, פי' אל ירומ"ו לא יוכלו לקבל יניקה מרום הרוממות גאה גאה כו', כי הגם שאדרבה בבחי' עצמות ההתנשאות דמקיף ופנימי שניהם שוים כנ"ל וכחשיכה כאורה כו' א"כ גם החשך שרש המצרים יכול לקבל שפע כמו האור מפני העדר תפיסת מקום כו', ולזה אמר הסוררים אל ירומ"ו לפי שגם ברום הרוממות נבדלו ונפרדו כו' וד"ל. [oldpage_רל] ּ וזהו וידעו מצרי"ם כי אני הוי'¹³¹ פי' [ב]טביעה זו שנטבעו בים בשעה שהי' התגלות רום הרוממות וגאה גא"ה ולא יוכלו לקבל השפע אז דוקא ידעו מצרים כי אני הוי' ולא מקדמת דנא. והטעם מובן עפ"י הנ"ל שהרי קליפת מצרים בעודנה חיים