רכג, ג

אוא"ס ב"ה למעלה מבחי' מעומ"ט דעומ"ר ועומ"ת עד שמעלה ומטה דעו"ר ועו"ת שניהם שוין לפניו [ממש] כי אינם רק בחי' המדות דחו"ג שמאיר ממנו ואין לזה ערך מהו"ע ממש, וזהו לך הוי' הגדולה והגבו' כו' שהן [ב'] מדות דחו"ג דעומ"ר ועומ"ת כמ"ש בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד⁸⁶ בשוה וכך בחי' עומ"ר ועומ"ת הנ"ל וד"ל.

אך הנה עכ"ז יש הפרש גדול בין עומ"ר לעומ"ת שבחי' העלא' ברוממו' והתנשאות זהו הכל בבחי' אור הנעלם וגנוז בעצמו' דא"ס אשר לא יוכל לבא לגילוי מן ההעלם לעולם, וע"כ נק' עומ"ר שכל דבר המופלא ונעלם ביותר נק' עומק כמ"ש עמוק עמוק מי ימצאנו⁸⁷ כו' ויש עומק אחר עומק עד אין שיעור וכללותם נק' עומקים⁸⁸ לשון רבים, וזהו מגלה עמוקות מ[י]ני חשך⁸⁹ שהוא בחי' ההעלם דסדכ"ס דלית מחתב"כ⁹⁰ וד"ל. והטעם שנק' עומקים ל' רבים לפי שיש עומק אחר עומק שכ"א לגבי העליון ממנו אינו נק' עומק כלל, כעומק הנעלם של מעיין הנובע לא נק' עומק לגבי מעיינות תהום, וכן עומק הנהר לגבי עומק המעיין שעמוק הוא בתחתית הארץ ביותר. וכך הוא בשכל עמוק של המקבל אעפ"י שעמוק [הוא] לגבי שלמטה הימנו אינו נק' עומק כלל אצל המשפיע שהוא עליון ממנו, וכן עומק של המשפיע לגבי העליון ממנו, וכך מעילוי לעילוי עד רום המעלות עד הגדול מכולם שעמוק מהכל ואין עמוק יותר ממנו [כו']. וכך יובן למעלה בבחי' עומ"ר הנ"ל שזהו עילוי המדריגות ברוממות האור בעצמות א"ס למעלה מעלה שנק' סדכ"ס, שכל עומק והעלם אור התחתון אינו נק' עומק כלל לגבי אור העליון ממנו כמו עומק רום דאור החכ' אינו נק' עומק כלל⁹¹ באור הכתר שהוא הרצון⁹² שהוא למעלה מן החכ' לגמרי כידוע. וגם הטעם הכמוס לרצון נכלל ובטל ברצון עצמו שאין טעם לרצון כלל⁹³, וזהו כמו כל עלול שנכלל בעילתו ואינו ניכר כלל במציאות שם כלל (כמשי"ת). וכן אור הכתר שהוא הרצון והתענוג כו'⁹⁴ בגילוי אור התענוג ורצה"ע [הנעלם ש]נכלל במקור כל רצה"ע ותענוג הנעלם⁹⁵ ואינו נק' עומק כלל. וז"ש ממעמקים קראתיך⁹⁶ ממקור כל הע[ו]מקים העליונים הנק' עו"ר כו' (וכידוע בענין יו"ד עומקי' דעי"ת⁹⁷ בע"ס עד עומק כשב"כ שביוה"כ), ומ"ם דממעמקי' [oldpage_שכה] ּ הוא עומקא דכולא⁹⁸ שהוא עצמות א"ס ב"ה שנק' סדכ"ס דלית מחתב"כ והוא ע"י תשובה מעומקא דלבא דנקודת מקור כל רצון ותענוג הפנימי' [שבלב], והוא מ"ם דממעמקים למטה שהוא בחי' מקיף דיחידה מ"ם דצלם⁹⁹ כו'