קסג, ד

כלא¹⁰³ חשיבי בשמים ממע"ל ועל הארץ מתחת שהם מקיפי' ופנימי' דהוי' אלקים שניהם שוים ממש כו', וא"כ התקשרות הנפש במקורה דכולא¹⁰⁴ קמי'¹⁰⁵ היא יכולה להמשיך דוקא חפץ ורצון ה' שיומשך גם מ"ה שבחכ[מ"ה] לפי שהתקשרות["ם] היינו בעצמות המאציל וזהו רוצה את יריאי"ו דוקא וד"ל. ועיקר הטעם שלא יחפוץ בגבורת הסוס היינו לפי שאין עצמות אוא"ס שורה כ"א בדבר שהוא בתכלית הביטול במציאות כידוע, וא"כ הסוסים שהן אותיות התורה [כ]שהן בלא יראה הגם שכחם רב כנ"ל הרי גבורתם העצמי הוא ואין זה בחי' הביטול האמיתי, שהרי באמת שקר הסוס לתשועה¹⁰⁶ כו' כי הוא דוקא יהיב חכמת"א לחכימין¹⁰⁷ כו', ולמי נותן למי שמשים עצמו כשיריים¹⁰⁸ שאין בו ענין גבורת חכ' מצד עצמו ואינו אומר אין לי אלא תורה כו' והיינו המייחלי"ם לחסדו [oldpage_460] ּ פי' שמצפים על מה שיתנו להם חכמה מלמעלה מח"ע¹⁰⁹ דחפץ ה' הנק' חסד דע"י כידוע כי אין להם מצד עצמם כלל כו' וד"ל. וזהו סוס ורוכבו דהיינו ענין גבורתו רמה בים השפילו שלא יהי' לו כח מצד עצמו כלום כנ"ל דהלא¹¹⁰ הי' כ"א בעת גילוי ענין גא"ה גא"ה דוקא להיות[ו] בחי' העצמות כנ"ל וד"ל.

ועתה יובן ענין חזרת בנ"י כמ"ש וישובו¹¹¹ כו' למען ידעו מצרי"ם כו' והגם שלא נותר מהם כלום כי הנה כתיב [המים הי' להם חומה מימינם ומשמאלם¹¹² כו'] ובנ"י הלכו ביבשה¹¹³ בתוך הים כו', ויש להבין תחלה למה הזכיר שהי' המים להם חומ"ה מאליו מובן שהי' כן כו', אך הענין הוא דמים עליונים דאורייתא מח"ע נפקת [היא] כלולה מחו"ג רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת, המ"ע נמשכים מחסדים שבח"ע ושס"ה ל"ת נמשכו מבחי' גבורות שבח"ע כו' כידוע שהוא ענין שמאל דוחה¹¹⁴ וימין מקרבת, פי' יש ימין בחכמה שהוא הארת השכל לזכות ולקרב כו' ויש שכל בחכמה להרחיק ולדחות כמו לא תאכל חלב ודם¹¹⁵ וכדומה כו' ולהיות כי מים עליונים אלו יש אותיות¹¹⁶ המקור למים תחתונים הנק' י"ם כנ"ל להיותם¹¹⁷ בבחי' חפ"ץ ורצון ה' הנק' [ע"י וא"א] כידוע, ע"פ¹¹⁸ ישראל דוקא ועלו¹¹⁹ במחשבה¹²⁰ דא"א וגם מפני שהיו עתידים לקיים התורה במ"ע ול"ת מן ההעלם לגילוי נהפך להם הי"ם ליבשה כמ"ש ובנ"י הלכו ביבשה בתוך הים, והטעם מובן להיות כי מחכמה ואילך מתחיל [ענין] ההשתלשלו'¹²¹ מעילה לעילה גם בבחי' אצי' כידוע ואפי' החכמה