קמג, ב

וזהו ⁸² עד יעבור עמך הוי' שענין הוי' הוא יו"ד ה"א כו', דידוע [ש]ד' אותיות אלו הן רק בשביל ההמשכה והשפע מאצי' לבי"ע שצ"ל ע"י צמצום מתחלה ואח"כ התפשטות⁸³ והמשכה בדרך וא"ו והתפשטות ה"א אחרונה כו' אבל בעצמות המדות דאצי' שלמעלה מענין ההשפעה להוות בע"ג כו' נק' פני הוי' ששרשם בכתר דז"א, וכן עד רום המעלות עד כתר עליון כו' לכך כתיב יראה כל זכורך את פני הוי' כו' בשעה שהשתחו[ו] לפני הוי' בעזרה דוקא וד"ל. והנה מקודם שבאו לידי השתחואה כזו לפני הוי' בעזרה הוצרכו לעבור בנהר, וזהו בנהר יעברו ברגל כו' פי' כי ההשגה והשכל באלקות נק' נהר שיוצא מעדן⁸⁴ כנ"ל וההעברה בו הוא בחי' הממוצע ב[ין] נקודת הלב שהוא ההשתחואה כו'⁸⁵ לפני הוי' ובין ההשגה והתבוננות באלקות כידוע, ומה שיכלו לעבור הנהר היינו לדלג השכל וההשגה לבא לידי ביטול המציאות האמיתי כנ"ל הוא לפי שכבר הפך ים ליבשה ומאז נקבע להם⁸⁶ יכולת זה לדורות שיוכלו לעבור הנהר כו' וד"ל.

וביאור הדברים הנה כתיב ויולך הוי' ברוח קדים⁸⁷ עזה כל הלילה כו' בהיות כי ענין רוח קדים עזה היינו רוח קדמונו של⁸⁹ עולם⁸⁸ ופי' הדבר ידוע ומבואר במ"א שהוא בחי' ה"ג דחכמה סתימאה דא"א ששרשם מקדי"ם בחי' א"ק בה"ג דחכמ"ה שבו, ובכללות ההשתלשלות המזרח שהוא ת"ת⁹⁰ דז"א כו' כמ"כ הוא בחי' ת"ת דא"ק, והרוח הוא ה"ג שנובעים ממנו חזקים ומצוקים הם כ"כ עד שיבקע["ו] המי"ם דחכמה⁹¹ עד שמתחלקת לקווין ימין ושמאל כו', ולכך ביכולת כנ"י הי' לעבור דרך הים ביבשה והמים להם חומה⁹² מימינם ומשמאלם כו' כי אותו רוח הקדי"ם מקדמונו של עולם נש"ב בה"ם והאיר בהם והרי הוא המחלק את הי"ם כו' ע"כ כל זמן נשיבת"ו בהם לא קרבו צדדי הים זא"ז כו'. וביאור ענין זה ידוע עפ"י משל משכל אדם שמתחלק לחו"ג ימין ושמאל לזכות ולחוב כו'⁹³ וכח הממציא השכל עדיין אין בו התחלקות חו"ג כ"א שהוא המקור להתחלקות לבקעו ולחלקו כו' וד"ל. והנה אותו הכח המשכיל להמציא כל עיקר השכל נק' חוש"ך כי טבעו להתעלם ולהתכסות בעצמותו ולא לירד לידי גילוי אור החכמה שלכך נק' החכמה אור⁹⁴ ע"ש הגילוי כו', ולמעלה מהגילוי נק' חושך