ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי תורת חיים <h1>שמות ח"א</h1><h2>פרשת בא</h2><h3>והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה</h3>קיז, ב

קיז, ב

ההרים [מקפץ] כו' ובתו' מפרש⁸⁶ להיכן דילוגו כמ"ש ופסח ה' על הפתח שהוא בחי' המל'⁸⁷ שרש כנס"י⁸⁸ למטה לשכון ולדבוק בהם כו'. ונמצא דפסח ומצה שניהם ענין א' שהוא הדילוג מגבוה לנמוך רק שהפסח הוא הדילוג ממקומו והמצה הוא בחי' ירידתו והלבשתו למטה מטה כנ"ל וד"ל. וזהו שא' בהגדה מצה זו שאנו אוכלים כו' ע"ש שלא הספיק כו' עד שנגלה עליהם מלך כו' שזהו ענין ירידתו למטה בהתלבשות בבחי' הקטנות דאבא, ופסח זה⁸⁹ כו' ע"ש שפסח כו', וע"כ א' על מצות ומרורים יאכלוהו⁹⁰ שהוא המצה שצריך לאכול למצוה⁹¹ בליל א' דפסח דוקא משום דהא בהא תליא כנ"ל וד"ל (ובמ"א מבואר שב' מיני מצות היו⁹² א' שאכלו עם הפסח קודם חצות והב' מצה שלא הספיק להחמיץ כו' שהוא אחר חצות שלא שייך לפסח שאז עבר זמן אכילת פסח כידוע וא"כ אין מצה זו שאנו אוכלים ע"ש כו' שלא כו' שייך כלל לפסח דלא כדלעיל. אך בגוף הענין באמת הכל א' שהרי בחצות לילה [oldpage_290] ּ דוקא עבר ה' לנגוף את מצרים ופסח ה' על הפתח כו' ואז נא' וישא העם את בצקו⁹³ טרם יחמץ כו' ויאפו את הבצק עוגות מצות⁹⁴ כו' וא"כ שפיר קאמר דפסח זה ע"ש שפסח [כ]ו' מצה זו כו' ע"ש שלא הספיק כו' שבשעה א' היו וד"ל).

והנה [ב]כל הנ"ל יובן ג"כ ענין מצות הספי' מיד אחר מצות המצה בליל א' דפסח מטעם הנ"ל, ותחלה י"ל מה שבחג השבועות אחר מצות הספי' נצטוינו בשתי הלחם דכתיב בה [כי] חמץ תאפינה⁹⁵ דוקא, והרי לפי המובן מכל הנ"ל בענין המצה מפני שהיא בבחי' הקטנות דנה"י דאבא נאסר החמץ שהוא בבחי' טעם מורגש דבינה ומדות כו', הלא גם שתי הלחם אינו רק בבחי' נו"ה דאבא⁹⁶ כמ"ש בס' הקבלה והוא ענין מ"ת שנמשך לכנס"י מבחי' נו"ה דח"ע והן ב' תו[רות]⁹⁷ שבכ[תב] ושבע"פ שזהו ג"כ בבחי' הקטנות כו'. אך הנה ידוע בשרש טעם ענין הספירה ז' שבועות דוקא שהן לנגד ז' מדות⁹⁸ דקליפה לתקנם ולחברם⁹⁹ לאהפכא חשוכא לנהורא¹⁰⁰ כו', והוא ענין עומר שעורים¹⁰¹ מאכל בהמה¹⁰² כו' שנהפכו למדות דקדושה שהן ז' פעמים ז' ש[ל]זה מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבוע[י]¹⁰³ כו', כי כל מדה וספירה כלולה מז' המדות כמו מדת החסד שהוא שבוע הא' כלולה מחו"ג ותנהי"מ שבחסד וכן מדת הגבורה בשבוע הב' כו', וע"כ א' ז' שבועות תספר לך¹⁰⁴ בכלל ומ"ט ימים [הן] בפרט עכ"ז¹⁰⁵ ובכל יום [ויום] מתברר מספי' ומד' זו דשבוע זו בפרט כידוע. וענין הבירור הוא לפי שידוע

הערות

86. שבשה"ש לא נז'. . ובתו' מפרש : ראה לעיל צ, ג.
87. הפתח. . המל' : ראה לעיל צא, א. וש"נ.
88. המל' שרש כנס"י : ראה זהר בלק קצז, א.
89. ופסח זה : רמב"ם הל' חו"מ פ"ח, ה"ד. וראה לעיל צד, ד הערה 388.
90. על מצות ומרורים יאכלוהו : בהעלותך ט, יא. וראה הגדה עם לקוטי טעמים ומנהגים בפיסקא כורך ד"ה על מצות (לו, ב). לקמן קכא, ד.
91. למצוה : ידיט: מצה.
92. שב' מיני מצות היו : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' מא. שה"א י, ב ובהערה 18.
93. וישא העם את בצקו : בא יב, לד.
94. ויאפו. . עגות מצות : בא שם, לט [בדילוג].
95. חמץ תאפינה : אמור כג, יז.
96. שתי הלחם. . נו"ה דאבא : ראה גם פע"ח (שער חה"ש) שכ"ג, פ"א. מאמרי אדה"ז תקס"ה כאן (ע' תלא). סידור שער חג השבועות שי, ב. לקו"ת במדבר יא, ד. ביאוה"ז כאן (עד, סע"א).
97. שתי הלחם. . ב' תו[רות] : ראה השמטות לזח"א רס, א.
98. ז' שבועות. . ז' מדות : ראה פע"ח (שער חה"ש) שכ"ג, פ"א. מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' קכז ואילך. ע' רכה ואילך. ע' רלב וע' רמא. תו"א ויקהל פט, ג. לקו"ת במדבר טו, ד.
99. ולחברם : ידיט: ולבררם.
100. לאהפכא חשוכא לנהורא : ראה זהר בהקדמה ד, א.
101. עומר שעורים : מנחות סח, ב. תו"כ ויקרא ב, יד.
102. שעורים מאכל בהמה : ראה פסחים ג, ב. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרמג.
103. מצוה למימני יומי. . שבוע[י] : מנחות סו, א.
104. ז' שבועות תספר לך : פ' ראה טז, ט.
105. עכ"ז : ידיט: ליתא.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.