קסג, ג

המושג מראשו עד רגלו כא' בהשוואה⁸⁶ מכל צד כמ"ש במ"א בארוכה, וזהו צופה ומביט⁸⁷ עד סוף כל הדורות בסקירה א' יודע את כל הנבראים כו' ובידיעה זו הוא מחי' את כולם כא' קטן וגדול בבחי' מקיף כמו ענין תולה ארץ על בלימ"ה⁸⁸ כמבואר במ"א בענין עגולים ויושר, והנה מחשבה זו הכללית נמשכה מסובב העצמי' שהוא חכ' ש[ב]תורה שקדמה להשתלשלו' דבי"ע⁸⁹ כידוע ע"כ בקוראו בתורה ממשיך סובב בממלא כו' וא"כ ירידה זו [ל]צורך עלי[ית] המקבלים הוא וד"ל. וזהו יש קונה עולמו⁹⁰ בשעה א' פי' יש הם ש"י עולמות כמ"ש להנחיל אוהבי יש⁹¹ והוא הנאות העונג אלקי בג"ע העליון ותחתון כידוע והוא יש ודבר מה לגבי ימא עילאה מחשבה הכללית תכלית הביטול מה שבחכמה כנ"ל ובמס"נ יש קונה עולמו עולמות⁹² שנתפשט מגדר הגבלה ונכלל במקור העליון בחי' ים עליון מחשבה הכללית והוא ענין שעה א' שהרי המח' הכללית מחשבה א' הוא לבד כנז' בזהר⁹³ כמשל החושב ומצייר איזה דבר במחשבתו שנתפסת מראשו לרגלו ברגע א', משא"כ אח"כ כשמתחלק' המח' באופנים הפרטים יש רבות מחשבות⁹⁴ כו' וכמ"ש במ"א, וזהו שע"ה א' תנועה א' כמו וישע ה' אל הבל⁹⁵ כו' וד"ל.

ואמנם לא בגבורת הסוס יחפץ כי האומר אין לי אלא תורה⁹⁶ אפי' תורה אין לו, פי' כי הגם שזאת יתרון מעלת הסוס על הרוכב שיוכל להביא[ו] למקום שאי[נו] ביכולת הרוכב להגיע מצד עצמו, וכמ"כ אותיות התורה מרמזי'⁹⁷ הח"ע שבהם עד שיוכלו להביא ולהמשיך מלמעלה למטה שפע חכ' עילאה בתוס' מרובה על הקדו[ם] כו' עכ"ז לא חפץ ה' בגבורת הסו"ס מטעם תורה שהיא לבד[ה] בלא יראה אפי' תורה אין לו. וביאור שרש⁹⁸ הדבר היינו לפי שבאמת גם מ"ה שבחכ[מ"ה] שנא' במשה ונחנו מ"ה כלא חשיבי לגבי עצמות המאציל שהוא חכי"ם ולא בחכ[מ"ה] ידיע"א⁹⁹ כלל דהיינו ח"ס דא"א כידוע, וא"כ המשכת מ"ה שהוא ג"ר דאבא בעתיקא תליא שהוא חפ"ץ ורצון ה' שהחפ"ץ הוא בחי' עתיק והרצון בחי' א"א¹⁰⁰ כידוע, וזהו בגבורת הסו"ס מה דממשיך בגבורתו תוס' המשכת מ"ה שבחכמה שנמשכה מסוף מדרגת החכ' בחי' נה"י דאבא שמהם שרש כל¹⁰¹ המשכה הנק' מחשבת שכל כמ"ש במ"א והמה המנהיגים האותיות הנק' סו"ס כו' וד"ל. וא'¹⁰² רוצה ה' את יריאיו כו' פי' ענין היראה היא התפעלות הנפש מעצמות המאציל דכולא קמי'