קמג, א

וזהו הפך ים ליבשה בנהר יעברו ברגל כו', פי' כי עיקר הכוונה הי' בעולי רגל שיבאו לעזרה להשתחוות⁶⁸ שם לפני הוי' כמ"ש ג"פ בשנה⁶⁹ יראה כל זכורך לראות⁷⁰ את פני ה' כו', ופי' פני הוי' הוא ענין פנימי' דשם הוי' וכמ"ש עד יעבור עמך ה'⁷¹ למעלה משם הוי' שאינ[ו] אלא חיצוני' המדות העליונות כו'. וביאור הדברים הנה ענין ההשתחווא' הגשמי⁷² הוא פישוט ידים ורגלים⁷³ על [פני] שטח הארץ לפני הדום רגלי הארון⁷⁴ שמשתחווה לפניו כידוע, וזה מורה עוצם ביטול המציאות מכל וכל עד שיפול כאבן דומם ר"ל שמחש[י]ב עצמו רק לדומם עפר תחת רגליו ולא לש[ו]ם מהות דבר בפ"ע כלל וכלל כו', [oldpage_קפד] ּ ויתפעל הארון מביטול מופלג כזה עד שיתאחד רצונו עמו ע"י ההשתחוואה ולכך יכול לפעול אצלו הדבר הגדול שלא הי' באפשרי לו לפעול [לא] מצד אהבתו אליו ולא מצד חכמתו ושכלו כו'. וכמו"כ יובן ענין ההשתחואה בעזרה לפניו⁷⁵ בפישוט ידים ורגלים כו' הוא ענין ביטול המציאות מכל וכל גם משכל והשגה באלקי' רק בחי' נקודה חדא כנ"ל דלית חוורא לגו כו', והוא נקודת הרצון שבלב למעלה מן השכל כו' עד שהכלים לא יכילוהו ויפול כאבן דומם מבלתי מהות דבר מה כו'. וה"ז כדוגמת השתיקה שהוא ביטול החכ' והשכל שהשיג כבר לומר מה פשפשת⁷⁶ בו⁷⁷, וידוע הענין ששתיקה זו היא עליות השכל המושג בבחי' ביטול גדול לכח המשכיל עצמו שברצון ובחי' יחידה שבנפש כו' ולכך מלה בסלע ושתיקה בתרין⁷⁸ לפי שפי שנים יורדת השפע מן המשכיל ע"י השתיקה שהיא העלאת מ"ן בחי' ביטול המציאות דחכ' כו' וד"ל. והנה ע"י השתחוואה זו שנתבטל[ו] כללות נש"י ממציאותם לגמרי מכל וכל נעשה אתעדל"ע באוא"ס ג"כ בבחי' נקודה חדא הנ"ל שלמעלה מכלי החכ' דאצי' כו' עד שהי' גילוי אלקות בכנ"י אז בהשתחוואתם מבחי' פני הוי' פנימי' דשם הוי' פי' כמש"ל פנימי' נקודת הלב באדם התחתון כמ"כ למעלה בחי' פנימי' המדות דאצי' [הנק' רעותא דלבא⁷⁹ ששרשה בכתר הכללי ג"כ בחי' כתר עד דכתר דא"ק אוכם לגבי⁸⁰ כנ"ל וד"ל]⁸¹.

(ויולך ה' את הים ברוח קדים, פי' קדים מבחי' קדמונו של עולם שהוא בחי' העלם במח' קדומה הנק' א"ק כמ"ש במ"א וכנ"ל וד"ל ).