מד, ג
[ב] והנה תחלה יש להבין ביאור ענין בחי' התהו ובחי' התיקון, דהנה ידוע שעיקר ההפרש בין התהו והתיקון84 שבבחי' התהו הוא בבחי' התכללות כל המדריגות כא' בלי שום התחלקות כלל, כמשל הכחות נפש האדם מצד עצמה שהיא רוחני' שכל הכחות כלולים יחד רצון ושכל ומדות ומו"ד כא' בלי התחלקות כאו"א בפ"ע כלל, לפי שכל רוחני' בלתי מתחלק לחלקים מיוחדים, אע"פ שהנפש מלובשת בגוף ויש לכל כח כלי מיוחד כמו השכל במוח ומדות בלב כו', מ"מ מצד עצם הנפש אין התחלקות ביניהם כלל (כמו בעבודת ה' אנו רואים בהתפעלות עצמי' הנפש מתפעלים כל הכחות עליון [ותחתון] יחד כמו התפעלות הרצון והתפעלות השכל ומדות ומחשבה כו' הכל כא' ולא בסדר והדרגה מעליון לתחתון כלל (וכמו85 העיגול שיסובב כא' בכל חלקיו מראשו לסופו (והוא כמו טבע נפש הבהמית שכל כחות שלה [oldpage_סא] ּ כא', ובעבודת ה' הוא מה שמתפעל הנפש עצמה שכלול בה הכל כא' רצון ושכל עד סוף מעשה כא'). אבל בבחי' התיקון הוא להיפך ממש, והוא מה שיש סדר והדרגה בכל כחות הנפש שבאים בהתלבשות באבר[י] הגוף בכל אבר כח מיוחד בפ"ע וכמו כח השכל במוח והמדות בלב כו' (וכמשי"ת), והוא הנק' בחי' התחלקות שבא בציור פרצוף אדם במוח חב"ד ובלב חג"ת כו' (וכמו בעבודת ה' בא בסדר מעליון לתחתון תחילה מתפעל ברצון שלמעלה מן הטעם ואח"כ בא להתפעלות השכל וטעם לרצון ומשם להתפעלות המדות אוי"ר בלב כו')86 עד סוף מעשה בבחי' הרגל87 ), ונמצא שעיקר כללות ההפרש הוא שבחי' התהו הוא בבחי' ההתכללות ובחי' התיקון הוא בבחי' ההתחלקות בציור פרצוף אדם כו' וד"ל.
והנה יש לכאורה סתירה גדולה לזה והוא מה שאנו מוצאים בס' הקבלה ובזהר היפך זה ממש והוא בענין עיגולים ויושר88 שהעיגולים דבחי' התהו הן בבחי' ההתחלקות דוקא והוא כמו העיגולים זה תחת זה כאשר יהי' האופן89 בתוך האופן כו' שאין א' נוגע לחבירו כו', אלא כל עילה סובב ומקיף לעילתו כעיגול הכתר סובב ומקיף לעיגול החכ' שבתוכו ולעולם לא נוגע עיגול החכ' לעיגול הכתר כו' וכידוע בענין ז' מלכים דתהו דכתיב וימלוך וימת90 כו' שאין מל' נוגע[ת] לחברתה91 להיות[ן] בחי' ענפין מתפרדין92 זת"ז93 דוקא שזהו בחי' ההתחלקות דוקא היפך ההתכללו', ובבחי' התיקון דפרצוף אדם הוא דוקא בבחי' ההתכללות דראש ורגל כו' עד שלא ימצא מי הראש ומי הסוף משום דנעוץ תחב"ס וסוב"ת94 כו' כי הסוף משפיע לראש שיש בתחתון יתרון מעלה מה שאין בעליון עד שיקבל ממנו הראש כו', משא"כ בבחי' התהו שהן בבחי' ההתחלקות זת"ז דוקא כנ"ל
הערות
- 84. שעיקר ההפרש בין התהו והתיקון : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תשמח. מאמרים שנסמנו בריש המאמר. סה"מ תרמ"ג ע' קמז.
- 85. כלל (וכמו : אה: כלל) וכמו.
- 86. כו') : ח: כו'.
- 87. הרגל : אהו: תיקון. ב: מחק תיבת תיקון וכתב רגל.
- 88. בענין עיגולים ויושר : ראה גם ביאוה"ז עקב קכ, א. סידור שחרית לשבת קעט, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ס"ע תרכ ואילך. פיה"מ ח, ג. תו"ח (נח) נג, ב. (תולדות) קנז, ב. (וישלח) קפח, ג. סה"מ תרמ"ח ע' ריג. תרמ"ט ע' רלט. עת"ר ע' קסז. הנסמן בהערות הבאות.
- 89. כאשר יהי' האופן : יחזקאל א, טז. י, י.
- 90. ז' מלכים. . וימלוך וימת : וישלח לו, לב ואילך. נסמן לעיל מג, ג.
- 91. שאין מל' נוגע[ת] לחברתה [א: בחברתה]: ברכות מח, ב.
- 92. ענפין מתפרדין : זהר ח"ש קכג, א.
- 93. זת"ז : ראה ע"ח שער הכללים פ"א. (שער התיקון) ש"י, פ"ה. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תשיט ואילך. ס"ע תשסב ואילך. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תז. וש"נ.
- 94. דנעוץ תחב"ס וסוב"ת : ראה ספר יצירה פ"א, מ"ז. תו"ח ויגש רלה, ב: כלל הידוע.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.