רמא, א

לשלמטה הימנו נק' נה"י שבחכמה. וכך הוא בבחי' אור החסד שכלולה מע"ס הנה בחי' פנימי' אור החסד נק' חב"ד שבחסד שהוא [ה]שכל ו[ה]טעם להתהוות החסד בלבו ובחי' גופו של חסד נק' חסד שבחסד ובחי' השפעת גילוי אור החסד למטה נק' נה"י שבחסד כו'. וכמו שיש הפרש ג' אלה בבחי' האורות כך יש הפרש בין זל"ז בבחי' הכלים והוא ג' מיני [כלים] פנימי' לבחי' חב"ד ואמצעות לבחי' חג"ת וחיצוני' לבחי' נה"י, ונק' כלים החיצונים דחסד בחי' השפעת הכלים דנה"י שבחסד כי בחי' האור לא ניכר במציאות עדיין כנ"ל בהפרש שבין בחי' האורות לבחי' הכלים כו' וד"ל. וזהו ההפרש בין ישראל למלאכים שהמלאכי' שרשם מבחי' חיצוני' הכלים דנה"י שבז"א, והנשמות שרשם מבחי' פנימי' הכלים דהיינו מבחי' הכלי' דחב"ד שבחסד דז"א וע"כ נק' ישראל לי ראש³⁹ שהוא בחי' חב"ד שבמדות דז"א כידוע וד"ל.

וביאור הדבר יובן עד"מ שאנו רואים בהפרש שיש בין גדול לקטן, שהקטן מדותיו קטנים מאד שאינו אוהב רק דברים קטנים מאד מפני ששכלו המאיר במדותיו קטן הוא עדיין וכתי' לפי שכלו יהולל איש⁴⁰ שהמדות שנק' איש [הם מת]גדלים לפ"ע [גידול] השכל כו', וע"כ כל מה שיתגדל התינוק בשכלו ממילא יתגדלו מדותיו לאהוב דברים חשובים ביותר וכיוצא, לפי שהתלבשות השכל במדות כל מה שיגדל השכל יותר יותר יתלבש ויתפשט השכל הארתו במדותיו (ונמצא קטנות המדות ב' דברים הם, א' מצד קוטן השכל והב' מצד מיעוט הארתו במדות משא"כ כשיגדל השכל מתרבה הארתו במדות כנ"ל כי הא בהא תליא. ואז נק' גדלות המדות מב' טעמים, הא' מצד התלבשות השכל בהארה מרובה והב' מצד גודל השכל כו' וד"ל). וזהו משל למעלה להבין שרש ההפרש בין ישראל למלאכים, שהנשמו' הן מבחי' פנימי' הכלים דחב"ד שבחסד, דהיינו מבחי' מוחין דגדלות שהוא ענין [oldpage_704] ּ התלבשות השכל במדות בהארה מרובה וע"כ נק' ישראל לי ראש שהוא מבחי' החכ' שבחסד בכללות. ושרש המלאכים מבחי' כלים דנצח שבחסד, ששם אינו מאיר בחי' החכ' שבחסד רק בבחי' עשי' שבחכ' ושכל⁴¹ שהוא בחי' קטנות המוחי'. ונמצא שכל שאור החכ' מתגלה יותר בחסד שרשו גם בחכ' בבחי' פנימי' יותר והיינו שרש נש"י שהוא מבחי' פנימי' אור אבא כמ"ש כי אתה אבינו⁴² וכמ"ש במ"א וד"ל.

ומעתה הנה י"ל בשרש ענין חג הפסח שהוא למעלה בחי' זמן התגלות דאור חסד עליון, כידוע בשרש ענין ג' זמני⁴³ מועדי ה' פסח שבועות [ו]סוכות שהן מבחי' חג"ת⁴⁴ דז"א כו'.