רכג, א

בזה שיעור ומדה כמו שיעור קומה⁵³ של יוצר בראשית שהוא [רל"ו] רבבות אלפים [פרסאות כו'] בגימ' דורב כח⁵⁴ כמ"ש במ"א (וכן בו"ק דז"א⁵⁵ ואף⁵⁶ רבבות ספי' כו'). ועוד ראי' מחידוש מע"ב וכל העולמות הרוחנים מלפני האצי' כו' מתחדש לאין שיעור כלל וכמו בעליות וירידות בחי' שבת⁵⁷ ושמיטה דוא"ש כו').

ובזה יובן מה שאנו אומרים בקדיש דיתגדל כו' לעילא מן כל ברכתא ושירתא כו' דאמירן בעלמא, פי' דאמירן בעלמא היינו מה שיוכל להיות בגילוי מן ההעלם בדבור שזהו דאמירן בעלמא שיוכל ואפשר להיות נאמר בעולמות, דהיינו רק במה שנתפשט מהארת אוא"ס ב"ה בע"ס דאבי"ע כח"ב⁵⁸ ומדות וכה"ג שזהו שיוכל לבא בשבח ותהלה בדיבור כמו לך הוי' הגדולה כו' כמו שנק' חכים [oldpage_שכד] ּ ומבין⁵⁹ כו' וגם זה שמתפשט לאין שיעור כלל כנ"ל. וזהו דאמירן בעלמא דע"ז בלבד הוא דאמירן בעלמא דעלמא דאתכסיא ועלמא דאתגלי'⁶⁰, והוא ענין ברכתא ושירתא כל בחי' המקיפים שנק' ברכה בשם הוי' ושירות ותשבחות להלל לשם הוי' כו' שכ"ז הוא בע"ס שנאצלו מן עצמות המאציל שנמשך לבי"ע וכתיב לך הוי' הגדולה כו' שזהו דאמירן בעלמא עכ"פ. אבל מה שהי' ביכולת כח הא"ס להתפשט בעולמות למעלה מע"ס דחו"ב ומדות כנ"ל שהי' יכול להאציל עד אין שיעור כלל שלא בבחי' רצון וחו"ב [ומדות] דחג"ת כלל, וגם מה שנתפשט בע"ס נתצמצם וניתן במדה ושיעור בכל ההשתל' [ה]נ"ל א"כ זהו לעילא מן כל ברכתא כו' דאמירן כבר בעלמא לפי שזה האור לא נאמר בעלמא עדיין, ומה דאמירן בעלמא אינו רק אפס קצהו הארה בלבד וגם זה בטל בעצמות כו'⁶¹, וכידוע דכל ההשתל' דקו"ח אינו רק זיו והארה בעלמא משמו הגדול שהוא בחי' מל' דא"ס⁶² שע"ז אמר שהי' הוא ושמו בלבד⁶³, וזהו שאו' משובח ומפואר⁶⁴ עדי עד שמו הגדול כו' וקאי אדסמיך לי' ובשירי דוד עבדך נהללך עד יחיד חי העולמים מלך כו' [ש]מתצמצם בתשבחות הללו דע"ס דאבי"ע כי מצד עצמו לאו מכא"מ כלל והוא לעילא ולעילא מן כל ברכתא כו' (בעי"ת שהוא בעליות העולמו' במל' דא"ס עצמו ע"כ או[מר] לעילא ולעילא⁶⁵ ), וכמ"ש לך דומי' תהלה⁶⁶ ונק' נורא תהלות⁶⁷ כו' וכתיב מי ימלל גבורות ה'⁶⁸ כו' וכן א' נפלאותיך ומחשבותיך עצמו מספר⁶⁹ וכה"ג ואעפ"כ או' יש"ר⁷⁰ מברך שמי"ר⁷¹ הנ"ל בחי' מל' דא"ס עצמו מברך לעלם כו' ויתברך וישתבח כו' רק