קסג, ב

הרוכב על הסוס שאין ערוך לסוס לגבי האדם הרוכב עליו שמנהיגו ברצונו כו', כמו"כ השכל עצמו נק' רוכב על האותיות שנקראים סוסים ולכל אשר יפנה השכל יפנו הצירופי אותיות כו', וגם כמו שיש יתרון מעלה בסוס על הרוכב שיוכל להביאו למקום הרחוק שאין ביכולתו לילך ברגליו כידוע, כמ"כ עד"מ יש יתרון מעלה באותיות שיוכל[ו] להגביה ולהביא השכל למדריגה הנעלה מה שאין ביכולתו להשיג בעצמו וכנראה בחוש שע"י הדבור ימצא סיבת תוספת שפע שכל כו' וד"ל, וכמ"כ עד"מ יובן למעלה כי הכל הי' מעפ"ר⁷² העליון אשר בקרקע המשכן אר"ץ העליונה⁷³ [ו]אב"א יסד ברתא⁷⁴ כידוע הוא הרוכב על הדבור כמ"ש ה' בחכמה יסד ארץ⁷⁵ הוא בחי' חכ[מ"ה] שבדבור העליון כו' וזהו כי תרכב על סוסיך כו'. והנה כתי' לא בגבורת הסוס יחפץ ולא⁷⁶ בשוקי האיש ירצה כו' כי רוצה ה' את יריאיו⁷⁷ כו', פי' כי הנה חכ' שבדבור העליון דיו"ד מאמרות ויאמר אלקים⁷⁸ כו' נק' מים תחתונים אשר מתחת [לרקיע] כו' וחכ' שבתשבע"פ [ד]מל' קרינן לה⁸⁰ הגם שה[י]א ג"כ בחי' אותיות הדבור לבד אבל הוא ענין מים עליונים אשר מעל לרקיע וכמ"ש במ"א בענין יהי רקיע⁷⁹ בתוך המים ויבדל כו' ואותיות התורה ג"כ נק' סוסים לגבי ח"ע שבהם הרוכב עליהם כי אורייתא מח"ע נפקת⁸¹ כידוע, אבל כמו שאין ערוך בין חכ' די' מאמרות לחכ' שביו"ד הדברות⁸² מאחר [שח"ת] זו שבמאמרות נמשכה ממים עליונים ח"ע דאורייתא כמ"ש במ"א, כמו"כ אין ערוך לאותיות המאמרות לגבי אותיות התורה אעפ"י ששניהם בחי' דומם לבד, וכמו שידוע שיש דצח"מ בבחי' אצי'⁸³ ג"כ, וכערך השכל עם הדומם בעולם העשי' כן ערך הדומם דאצי' עם השכל דעולם הבריאה כו' שהרי ידוע שתחתית העליון גבוה מעליון שבתחתון⁸⁴, וא"כ אותיות התורה שהם בחי' דומם דח"ע הם גבוהים מחכ' שבמאמרות כו' וד"ל.

וזהו סו"ס ורוכב"ו פי' מה שנשתלשלו וירדו אותיות התורה וחכמתה בירידת המדרגות כ"כ בים חכ' שבמאמרות מן העלם לגילוי כו' הנה ירידה צורך עלי'⁸⁵ הוא שע"י הקריאה באותיות התורה יגרום גילוי ההעלם כידוע שדבור של [דבר] הלכה הנה הוא מוריד וממשיך הוי' העצמי להיות [oldpage_רכט] ּ סובב וממלא כו', והטעם מובן להיות כי חכמה שבמאמר[ות] הנק' ים העליון כנ"ל היינו סובב שבממלא שהוא כמשל מחשבה הכללית שמקפת