עב, ב

במל' הנק' ארץ חיים מטעם הנ"ל שהרצון העליון עיקרו בתושבע"פ דוקא וד"ל. ובזה יובן מה שמסיים בפ' זו והבאתי אתכם⁴⁹ אל הארץ אשר נשאתי את ידי וכו', פי' חג"ת דא"א נק' בשם יד הגדולה יד החזקה⁵⁰ להיות שהן מתפשטים בלי גבול מפני שהם למעלה מן החכמה כידוע ועליהם נאמר ואת ארבע הידות⁵¹ כו' וד"ל. כי חו"ג כ"א כלול מב' [מדות כו', ולהיות כי הרבה הן גבוהים מן המוח שבראש לכך יכולים] להגביה הידים הגבה למעלה מן הראש וכמ"ש במ"א בענין נשיאת כפים וישא אהרן [את] ידיו⁵² כו' ששרש הידים הוא בבחי' רדל"א שהחכ' ומוחין שבראש הוא סוף מדרגתו בחי' מל' שבו כו'. וזהו אשר נשאתי את ידי יד כהה⁵³ דמל' דאצי' שירדה בסתר המדרגות נשאתי אותם⁵⁴ הגבה למעלה מראשו כו', והן בחי' חג"ת דא"א שיכולים להשפיל עצמם למטה מטה ולהגביה למקום הגבוה מאד נעלה מן הראש ומוחין וכמ"ש ומתחת זרועות עולם⁵⁴ כו' וכמ"ש במ"א וד"ל. וזהו עיקר ההוראה על עוצם הפלאת מדרגתם למעלה [מן] הראש במה שיכולים להשפיל עצמם מאד למטה מטה כו', וכמ"ש במ"א בענין ימינך פשוטה⁵⁵ [מטה מטה] לקבל השבים מחמת שהי[א] יד הגדולה הגבה למעלה מן הראש כו' וד"ל. והיינו שעליות המל' יהי' מהארת הכתר דוקא וכמ"ש וגאלתיך אנכי⁵⁶ מי שאנכי⁵⁷ כו' מטעם הנ"ל שנעוץ [oldpage_212] ּ תחלתן בסופן כי אשת חיל עט"ב לפי שהרצון עיקרו בתושבע"פ, וכמ"ש ונתתי צבי בארץ החיים כנ"ל וד"ל.

וזהו אשר נשאתי אותה והעליתיה כ"כ בעליות המדריגות עד שתהי' עטרת תפארת⁵⁸ לאברהם וליצחק כו' וכמ"ש והיית עטרת תפארת כו' צניף מלוכה בכף אלקיך⁵⁹, פי' עטרת תפארת ידוע כי הפאר שבעטרה שעל הראש של אדם זה לא ידמה לפאר עטרת זו בראשו של אדם א[חר] נמוך ממנו במדרגה וכיוצא בזה. אמנם העטרה בעצמה כשאינה בראש כל אדם רק תלוי' ועומדת הנה הי[א] כלולה מכל מיני פאר שבעולם שהרי כאשר ילבשנה אדם זה יתפאר בה באופן פרטי ואדם אחר יתפאר באופן אחר, אבל בעצמותם הי'⁶⁰ גבוה מאד נעלה מן ההתפארות לגמרי, כי ההתפארות הוא ע"י האדם שהוא בחי' כלי אליה ולפי אופן הכלי יהי' בה אור הפאר וההידור, משא"כ כשהי[א] בלא כלי הרי ההתפארות בה בעצם⁶¹ ולא בפועל וכמ"ש במ"א וד"ל. וזהו עטרת שהי[א] תפארת לכל לובשה כו', וע"ד משל זה יובן למעלה דכתר