ע, ג

בעולמו אלא ד"א של הלכה⁶², וכן ענין מי שתורתו אומנתו⁶³ פטור מן התפלה היינו מטעם הנ"ל להיות כי לית מחשבה⁶⁴ אפי' חש"ב מ"ה⁶⁵ דחכמה עילאה תפיסא בעצמות אור א"ס כידוע, אבל הדבור בתושבע"פ להיותו תכלית הביטול שם הוא נתפס והם ד' אותיות⁶⁶ שלו כו', וזהו שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים⁶⁷ דוקא וד"ל.

וזהו שמסיים כאן⁶⁸ בפ' זו אחר והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים כו' והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם כו' ונתתי לכם מורשה⁶⁹ כו', כי הנה אחר שיצאו ממצרים דגרון ובא לידי גילוי בחי' לידה הנ"ל כתיב ואראך מתבוססת בדמיך⁷⁰ כו' דהיינו כמשל הלידה גשמיות שיוצא הולד מטונף מאד בדם נדות ודברים זרים ומאוסים מאד וצריך שישטפוהו מהם כידוע. וענין טינוף זה הוא לתועלת הולד כ"א הי' הפסולת הזה מובלע בבשרו הי' רע מאד במכאובים רבים כו' וע"י שנתקבץ ונאסף הפסולת שלו למקום א' ונבדלו הימנו ויצאו בלידה לחוץ ישאר הולד נקי מכל⁷¹ פסולת כו'. כמ"כ עד"מ האהוי"ר שנתגלו בבחי' לידה מן העלם העיבור במעי הבינה כנ"ל יצא עמם הפסולת שלהם נבדלים בפ"ע והולכים לאיבוד חוצה כו', היינו תגבורת המחשבות זרות שנתגברו בעת נקודת גילוי הלב ויבלבלו אותו [והמה] הרהורי שטות בלתי ימצא בהם איזה תועלת כלל אפי' למילי דעלמא וה"ז כמשל דברים המאוסים שבלידה כנ"ל, וכ"ז לתועלת האהוי"ר שיצא נקי בלב בלתי תערובות רצונות נכריות עמם כו' רק רצון א' לה' תמים לבדו ואין זר אתו כמ"ש נקי כפים ובר לבב⁷² כו' וד"ל. וזהו ואראך לכנס"י מתבוססת בדמייך בחי' דם הלידה שנאחזים בהם מותרי השפע לחיצוני' כו' ואומר לך בדמייך חיי⁷³ שיהי' לך לתועלת הבירור מכל סיג כנ"ל וד"ל. וזהו והבאתי אתכם אל הארץ כו' כי כאשר יאבד הפסולת הנ"ל ותתברר שם ב"ן אזי כתיב אשת חיל עטרת בעלה⁷⁵ למעלה משם מ"ה⁷⁴ כמ"ש במ"א, ותהי' עטרת תפארת⁷⁶ [לאברהם] וליצחק כו'. וזהו אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם כו', פי' להיות להם למוחין ומקור החיות כי נכון יהי' הר בית ה' בראש ההרים⁷⁷ כו' כמ"ש בזהר. וביאור דבר זה [oldpage_קג] ּ הוא מה שאמר אשר נשאתי את ידי פי' עד"מ כשאדם מגביה איזה חפץ