נד, ג

ז"א⁷³ דאצי' כידוע ונק' מלכא קדישא⁷⁴, וכן באו"א נק' אימא שכינה עילאה⁷⁵ ואבא שהוא המשפיע שהוא מובדל בערך⁷⁶ נק' ג"כ קדש עילאה⁷⁷ בזהר ונק' ג"כ מלכא עילאה⁷⁸ וכו', וכן עד רום המעלות⁷⁹ בבחי'⁸⁰ תחתונה שבמאציל נק' קדוש לגבי שרש כל הנאצלים הנק' טובו הגדול בחי' יסוד דא"א וכו', עד שמ[ל]' דא"ס הנק' מאציל והוא אור א"ס נק' שכינה לגבי המשפיע שהוא מהותו ועצמותו ית' והוא נק' מלכא וקדוש ומובדל בערך מאור א"ס⁸¹ וד"ל.

והנה ידוע שהמצות נק' אברין דמלכא⁸² והכוונה על מלכא עילאה מכולם והוא מהותו ועצמותו ית', כי הנה מבואר במ"א פי' אברי' דמלכא⁸³ בז"א דאצי' דהיינו שחוטי הציצי' ופ' קדש הגשמיי' מדצח"מ⁸⁴ הרי שרש התהוות[ם ו]מהותם הגשמי מאותיות מדותיו הנק' כלים דז"א דאצי' והם נק' אברים דמלכא, וכמו שאדם התחתון מניח תפילין הגשמיי' על מצחו והם בליטה לבר כו' אז נמשך עליו איך שמהות הקלף הוא בשרש התהוותו שנק' שם אבר דמלכא כו'. וכן הקב"ה שהוא אדם דאצי' ג"כ מניח על מצחו אותו הקלף והתפילין⁸⁵ כמו שהם בבחי' אותיות מאיברי' דמלכא עילאה מכולם שהוא מהותו ית', שהרי מצות תפילין דמארי עלמא⁸⁶ שמניח על מצחו הוא בפקודת הוי' מלכא עילאה מכל הנאצלין שהוא מהותו ועצמותו ית', כדי שיהי' המשכת מוחין לז"א דאצי' ע"י מצות תפילין שיניח כו', [oldpage_עט] ּ וא"כ⁸⁷ נק' מצות תפילין שמניח ז"א אבר דמלכא עילאה מהותו ועצמותו ית'. וכמו שבפי' אברי' דז"א במעשה מצות [ד]אדם התחתון יש [בו] ב' פי' א' אבר לשון המשכה שנמשך במוח האדם איכות אופן פ' קדש כשהוא בבחי' אצי' שהוא מוחין והשגות כו'. ופי' הב' שהוא ממש אבר דז"א וחלק ממנו, דהיינו שרש התהוות קלף וכתיבת האותיות כמו שהוא בכלים דאצי' נק' אבר ממנו ממש כמבואר שם. וכמו"כ יובן באברים דמלכא עילאה מכולם שהוא מהותו ית' שהתפילין שמניח הקב"ה המה נמשכים בשרש ממהותו ית' ממש והמה במקורם בבחי' אבר וחלק ממנו אף שלא יתכן לו[מר] שם חלק כו', אך שהם נמשכים בבחי' אצי' להיות מוחין [לז"א] בחי' בליטה כו' ממשל⁸⁸ דוגמת תפילין הגשמיי' על האדם הגשמי וד"ל. נמצא שהמצות הם במהותו ועצמותו ית' ממש ולכן כתי' פקודי הוי'⁸⁹ פי' מצות הנמשכים ע"י הוי' ז"א דאצי'. וזהו ועשיתם [את כל] מצותי מה שאני בעצמי ובמהותי אני⁹⁰ ממשיך מצות על הוי' אדם דאצי' הם משמחי לב דז"א יותר מרוב כל דהיינו יסוד דא"א שרש כל הנאצלי' שאינו אלא מבחי' תחתונה שבמאציל שהוא אור וזיו לבד מן עצמותו ית', אבל