נ, ד

הוא הכולל כל הנבראים מו' ימי המעשה שבמדת מל' ית' כידוע, ולכן כתי' לא תחסר כל בה⁵⁸, והשמחה וטוב לב הגנוז בלב ואינו נראה כשהוא משים כל מחשבתו ושכלו באותיות התורה שהמה רצונותיו ית' הרי נפשו קשורה במהותו ועצמותו ית', ואע"פ שהענג שבנפשו אינה מרגשת הענג העליון דאצי' העצמי הגנוז ברצון המצוה להיות כי הושפלה המצוה בעניני זה העולם בלבושי נוגה כו', עכ"ז הוא הגבה למעלה מהרגשת עונג הנפש בהתענגה על הוי' בתפלה או⁵⁹ שהרי בקבלתה ממקורה הוא רק זיו העונג לבד שמתגשם בבינה כנ"ל, וגם היא עצמה בהרגשת העונג שבה שהוא תופס מקום ויש כו', ובלימוד התורה אינה בהרגשות התענוג והרי היא כאמיתי' ביטול עצמותה שאינה מרגשת עצמותה כלל כשמתקשרת כל כחותי' באותיות התורה, וגם הרי אותיות התורה המה נובלות חכמה שלמעלה⁶⁰ שהיא מו"ס דא"א חכמה שברצונו הפשוט למה ירצה כך כו' והרי מקושרת היא בעצמותו ית' ולכן המצוה גדול משכר המצוה וע"כ שכר מצוה מצוה⁶¹ וד"ל. וזהו אשר קדשנו והגביהם⁶² מאד נעלה במצותיו⁶³ רצונותיו ישת חשך סתרו כנ"ל וד"ל. וזהו שהשמחה וטוב לב הגנוז במעשה המצות הוא יותר טוב מרוב כל, וזהו עד יעבור עמך הוי'⁶⁴ כשיעברו בנ"י במעשה המצות את הוי' שיעלו ויתקשרו מאד נעלה ברצונו הפשוט למעלה מבחי' הוי', שהוא מקור חיי העולמים לבד, אבל אותיות התורה הנק' הר נחלתך ומכון לשבתך פי' כלים להשראת רצונו הפשוט וכשתביאמו ותטעמו⁶⁵ שיתקשרו היטב כמו הנטיעה המקושרת בארץ והיתה לאחדים שלא תנתק לעולם כו', כמו"כ כאשר יתקשרו בקשר אמיץ נש"י באותיות התורה ויהי' מכון עצמותו ית' אז עם זו קנית⁶⁶ וד"ל.

[ה] וזהו אני חומה⁶⁷ ושדי כמגדלות, הנה אני הוא אין⁶⁸ וידוע שיש ב' מיני אין⁶⁹, א' המקור ליש והוא בחי' אין לו, והב' שאין ערוך שיושפל להיות אין ליש כו', והנה [oldpage_142] ּ חכמה מאין תמצא⁷⁰ ממזל הח' דאריך הרי האין של החכמה הגנוז ברצון נק' אין של יש ונמשך ממקור האין האמיתי שהוא החכמה שברצון הנעלמה מאד נעלה הארה בעלמא להיות מקור לחכמה הנגלית והוא כמשל מותרי מוחין⁷¹ המגדלים השערות כמ"ש במ"א. אבל מ"ס עצמו הוא האין האמיתי שאין ערוך להיות מקור לאיזה