כד, ד

והוא עד"מ בחי' העלם עצ[מות] הנפש קודם שתתפשט אור[ה] בכלים מכלים שונים כו' שאין בה התחלקות כלים כלל אלא נכלל הכל כא' כו', כמו"כ בבחי' מקיפי' עליונים דקו"ח כו' הרי הוא עדיין מבחי' עצ[מות] המאציל שאין בו בחי' כלים כלל ולפניו הכל שוין כו' כחשיכ[ה] כאורה⁴⁹ [כו'], ויכולים גם הם לקבל יניקה ושפע מאחר שהוא למעלה [מעלה] מבחי' השתלשלות לגמרי כו'. והמשל הגשמי בזה [ל]חביות שמליאה מים כאשר הברזא יוצא ממנה ולא יצא⁵⁰ ממנה המשקה רק דרך הברזא הנה אז לא יצא המשקה לאיבוד בכלי מכוער וכדומה וגם לא יותר מדאי מכפי⁵¹ המדה כו', אבל כשאין בה ברזא אלא היא פתוחה מכל צד (והתהום נובע בה⁵² ) הנה [oldpage_70] ּ אין שיעור ליציאת המשקה ממנה מכל צד ופנה ובלא דקדוק כלל באיזה כלי כו' והכל פונים לשם כו'. והנמשל יובן ברוחניות שקודם בחי' הירידה בבחי' הקו"ח באו"פ דיושר כו' הי[ו] הכל יכולים לקבל גם מי שאינו ראוי מאחר שאינו לפי המדה ולא בא אור השפע לכלל כלי זו⁵³ המדה המודד כל ההשפעות כו', ולכך גם דור אנוש היו ניזוני' מחסדו⁵⁴ של הקב"ה⁵⁵ (וכמו אברהם [כאשר] הי' עדיין מאותו המדריגה שלמעלה מבחי' הכלים דתיקון כו' כמו שנא' בו אב המון גוים נתתיך⁵⁶ כו' אמר לו ישמעאל יחי' לפניך⁵⁷ כו'⁵⁸, עד שמבחי' מותרי החסדי' דאברהם מקבל גם ישמעאל דקליפה כו', משא"כ ביצחק כמ"ש כי ביצחק יקרא לך זרע⁵⁹ שהובדל להיות בבחי' הקדושה והוא בבחי' התיקון דכלי האו"פ דיושר כו' וד"ל).

וזהו שרש ענין גלות מצרים עד שאמר פרעה מי הוי' אשר אשמע בקולו כו', פי' הוי' ידוע שהוא בבחי' התיקון דיושר הנ"ל דהיינו [ש]צמצום האור נשתלשל⁶⁰ להאיר בבחי' כלי, והן ד' אותיות דשם הוי' בפרט [ש]בכל ספי' וספי' כידוע שהיו"ד הוא בחי' הצמצום והה'⁶¹ בחי' התפשטות והוי"ו הוא בחי' המשכה [כו'], ובדרך כלל הנה ידוע דד' אותיות הוי' הן ד' עולמות אבי"ע⁶² שנמשכו ונתפשטו מן המאציל, דהיינו היו"ד הוא התפשטו' האצי' והה' הוא התפשטות עולם הבריאה והוי"ו בעולם היצי' כו', ועד"ז בפרטי פרטיות גם באצי' עצמו שכלול מאבי"ע⁶³ כידוע הכל ע"י שם הוי' כו' וד"ל, והנה ענין הגלות