קמ, א

לגבי בחי' העצמיות דאוא"ס הוא נשתלשל בבחי' יש מאין [בבחי'] שינוי המהות לגמרי כמו אותיות המח' לגבי השכל כנ"ל [ש]אין ערוך כלל בינו עם עצמות אוא"ס, ולכך נק' אדם דבריאה ע"ש שנברא מאין ליש ואינו מסוג א' עם אוא"ס משא"כ עקודים⁴⁴ וברודים הם מסוג א' עם א"ק כי בי"ע יש להם [ערך ו]השתוות מזה לזה כנ"ל וד"ל.

והנה ג' מדרגות הנ"ל בי"ע ישנם [ג"כ] בעבודת ה', ויובן בנפש הבהמית במילי דעלמא כשיתבונן ב[איזה] מו"מ להרויח ישכיל השכל[ו'] איך שירויח ויש שאין לו שכל להשכיל ירויח במלאכה ועבודה לחרוש [ולזרוע] וכדומה, וה"ז ענין א' רק שזה [oldpage_360] ּ ירויח ע"י שכלו וזה ע"י עבודתו ושניהם אינ[ם] אלא בחי' לבושים [דלבושים] אל פנימי' המכוון שהוא הריוח עצמו והשכל מלבישו כך [ו]המלאכה מלבשת [ב]גשמיות יותר וה"ז כמו מלבושים דמחדו"מ זה מלביש לזה וכולם יש מיש כנ"ל. אמנם הריוח עצמו [הוא] אשר אינו בלבושים וכלים [כלל] רק הוא נתפס בנקודת הלב שלמעלה מן השכל והמעשה, כי הרי נקודת הלב שלו ורעותא דלבא אינו אלא שיהי' פקוח לנפש בריוח המעות יהי' איך שיהי' כו' מחמת שאוהב חיי נפשו ורוצה לחיות ולא למות ברעב כו', וזה לא [בא] בלבושי' כלל רק בהעלם פשוט בעצמות הנפש רק אח"כ יבא לידי לבושי' וכלים בהתחכמות איך שיהי'⁴⁵ שימצא טרף לנפשו אם בשכל אם במלאכה כו'. וכמו"כ יובן בנה"א שההתבוננו' בגדולת הבורא היא מלבשת בחי' רעותא דלבא והוא בחי' יש מאין, כי נקודת הלב אל אור א"ס ב"ה הוא [פשוט] בתכלית ההעלם בעצמו' הנה"א [וכמ"ש כלה שארי ולבבי⁴⁶ כו' בכלות הנפש ממש בלתי לבוש בשכל וטעם כלל והיינו רעותא דלבא הנק' נקודת הלב שהוא בחי' אין, ומה שישכיל השכלות והשגות באור א"ס איך דכולא קמי' כו' הוא מחמת נקודת הלב שימצא טרף לנפשו האלקית] להחיות[ה] להיות מתקיימת בהתקשרות[ה] ב[אור] א"ס ע"י החכ' והשגה האלקי' או ע"י מעשה העבודה במצות כו', להיות כי הגם⁴⁷ ההתחלה בעבודת ה' צ"ל ממטה למעלה ע"כ תקדים ההתבוננו' והעבודה עד שיגיעו לנקודת הלב אהבת בכל מאדך, אבל כשיגיע אליה הנה כל מה שקדם לה הכל רק בחי' לבושי' וכלים אלי' כו'. וכמו שמבואר למעלה שג' מדרגות דבי"ע הם יש מיש והבריאה [הוא] יש מאין כו' כן נקודת הלב הוא בחי' אין של היש דחכמה. ונמצא מובן שהתפעלות נקודת הלב לא תהי' באדם כ"א אל עצמות אוא"ס ב"ה שלמעלה מסדר ההשתל' דאבי"ע כשאינו מתלבש בלבושי' וכלים דבי"ע עקודים נקודים כנ"ל [ו]התפעלות