עב, א

לא ירבו ולא ימעטו בשביל ריבוי ומיעוט האור כו' לכך הקפידא בציורים כו' וד"ל.

ועתה יובן ענין הקל קול יעקב כו' כי ע"י הקריאה בתשב"כ מרמז להמשכת חכמה איך תהי' אופן יציאתה לגילוי מן ההעלם אבל בתשבע"פ הנגלית אין מצות הקריאה עיקר אלא ההשגה וטעם וממילא יתרחבו האותיות כנ"ל, והנה מה שלא יוכל להוציא ממצרים דגרון לגילוי הלב בתפלה ובמעשה המצות כו' יוכל להוציא מן ההעלם ע"י הקריאה בתשב"כ אחר התפלה ע"י הקנה המחבר המוח ללב כנ"ל. ואמנם ענין לימוד תושבע"פ הוא גבוה מכל עיקר ענין התפלה וכמו רשב"י שהי' תורתו אומנתו³² כו'. [oldpage_קה] ּ והטעם הוא לפי שיש יתרון מעלה בתשבע"פ דכתיב ביה³³ מלכים ימלוכו³⁴ כו' ומתניתין מלכתא³⁵ כמלך הגוזר ואומר לעשות כך ולא כך כו' והוא מחמת בחי' ביטול שבחכמה שהי[א] הגבה למעלה מאהבה בתענוגים, כי גם הקורא בתשב"כ ומוציא לגילוי הלב מן העלם המוחין עליונים כנ"ל, עכ"ז אהבה רבה זו הי[א] יש ודבר מה שהרי יש מי שקורא כו'. ואמנם העיון בתושבע"פ הוא תכלית הביטול במציאות שאינו מרגיש עצמותו כלל רק שהוא בחי' כלי לדבר ה' זו הלכה³⁶ שבפיו לגזור אומר כשר פסול כו' וכמ"ש ואשים דברי בפיך³⁷ כו'. ועוד זאת יתרון מעלת תושבע"פ על תשב"כ להיות כי אשת חיל עט"ב³⁸, והגם דאורייתא מח"ע נפקת³⁹ הי[א] תשב"כ, אבל שרש תשבע"פ היא הגבה למעלה מן החכמה והיינו מבחי' כתר עליון שרש החכמה ולכך נק' ארץ חפץ, שהרי אנו רואים שהרצון העליון בפירוש איך לעשות לא ימצא כתוב ומפורש בתושב"כ כ"א בתושבע"פ דוקא, וכמו פ' ציצית שלא היינו יודעים איך לעשות ציצית כ"א ע"פ המפורש בתושבע"פ וכמ"ש זה בארוכה במ"א בענין תר"ך עמודי אור⁴⁰ כו', שלזה הטעם נק' ארץ חפץ שרצון העליון שורה בסוף כל דרגין דוקא כי נעוץ תחלתן בסופן⁴¹ כו' וסוף מעשה במחשבה תחלה⁴² כו', משא"כ תשב"כ שרשה בבחי' יסוד אבא⁴³ כידוע. וזהו שאשת חיל הוא [בחי'] הדבור דתושבע"פ יהי' לע"ל עטרת בעלה כי כצנה רצון תעטרנו⁴⁴ כו' וד"ל.

וזהו ונתתי צבי בארץ חיים⁴⁵ פי' צבי הוא לשון רצון⁴⁶ ע"פ התרגום וצביתי ברעות נפשי⁴⁷ כו', וגם ענין צבי הוא צביוני⁴⁸ כו', וביאור הדבר היינו שיתגלה בחי' הארת אריך דאצי'