ס, ד

אלקים שמים וארץ כא' וכמ"ד שמים וארץ⁵¹ כא' [נבראו] מטעם זה שכולם שוין שם⁵² משפיע ומקבל) (אבל מ"ד שמים נבראו תחלה היינו כנ"ל דרוחניות העולמות קדמו תחלה לארץ הגשמי' ומ"ד ארץ⁵³ נברא תחלה דסוף מעשה⁵⁴ כו' כמ"ש ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים זהו כמ"ש ה' בחכ' יסד ארץ⁵⁵ כונן שמים בתבונה הרי החכ' שנק' ראשית יסד ארץ ושמים כונן בתבונה שלמטה מן החכ', וז"ש מה רבו מעשיך בארץ כולם בחכמה עשית שזה יותר עליון משמים בשרשו היפך כל הנ"ל וכמ"ש במ"א).

והנה לפעמים א' מה רבו מעשיך כו' ולפעמים א' מה גדלו מעשיך⁵⁶ ה' מאד עמקו מחשבותיך כו', והענין הוא דזהו ההפרש בין עולמות העליונים הרוחניי' הנ"ל שע"ז א' מה גדלו מעשיך כו', שהן גדולים במעלה להיותם בבחי' ביטול היש לאין האלקי בתמידות ועולים בעליות רבות כמו ילכו מחיל⁵⁷ כו' כמו בכל חדש ושבת כו' שע"ז א' מזמור שיר ליום השבת כו' עד כי שמחתני⁵⁸ ה' בפעליך כו' מה גדלו כו', וזהו מאד עמקו מחשבותיך שהן עולי' בבחי' עומק דמח' סתימאה שהוא ח"ע שבראש כו'. אבל מ"ש מה רבו מעשיך היינו בהתחלקות דצ"ח גשמיי', דאע"פ שכולם בחכמה עשית⁵⁹, מ"מ הן עשי' גשמיות ונמשכו מבחי' ח"ת שבצרופי אותיות הדבור שנתגלגלו למטה מטה ביותר וכמ"ש לכו חזו מפעלות אלקי'⁶⁰ לשון רבים שנתרבו הצרופי' דאלקי' לפעול ריבוי פעולת המשכות העולמות התחתוני' הגשמיי', וז"ש אשר שם שמות בארץ⁶¹ דוקא א"ת שמות אלא שמות כו', כי באמת אין ערוך כלל וכלל לעולמות התחתוני' הגשמיי' כשפע המזלות מרוחני' לגשמי' לגבי העולמות הרוחניי' ממש כמלאכים ונשמות דבריאה ויצי' בגעה"ע וגעה"ת וכה"ג וד"ל.

ויובן זה ההפרש גם בבחי' התענוג האלקי שיש בכל עולם ועולם בבחי' הרוחניות שיש בזה ריבוי התחלקות מדרגות מאד, כמו שאנו רואים למטה בתענוגי עוה"ז הגשמיי' שנפלו בשבה"כ מבחי' פסולת התענוג הרוחני שבג"ע הארץ דעשי' בד' נהרות⁶² שיוצאי' חוץ לג"ע כידוע. דהנה אנו רואים במציאות תענוגי הגשמיי' שיש בהם כמה מיני מדרגות שונות גם בכל מין ומין, כמו בחלק הדומם יש תענוגי' בכסף וזהב ומיני