כח, ב

(ככח האהוי"ר כח החסד וכח הדין יחדיו ישכנו, וכמו רצון של חסד ושכל המטה כלפי חסד שוכן יחד עם רצון ושכל של דין היפוכו בתכלית, ולא עוד אלא שכלולי' זע"ז בתכלית כנ"ל³⁸. אלא צ"ל שכחות [oldpage_לט] ּ האברים כמו שהן בגוף שמורכבים בדם ובשר החומרי' אין להם ערך כלל וכלל לגבי מהו"ע הנפש כמו שה[י]א עם כחותי' הכלולי' בה שהן ג"כ רוחניות כמוה ממש, שהרי אור וכח החיות של כל האברים הגם שנק' רוחני' אבל הן [רק] רוחניו' שבגשמיות שנק' חיי בשר בכלל ואין ערוך לחיות הנפש המתפשט' להחיות האברים לגבי עצם רוחניות הנפש שא"ז רק הארה וגילוי בעלמא, גם לא ככח התנועה שמניע בגילוי ביד כך יהי' גילוי אור החיות באברים שהרי כח התנועה בבחי' החי עצם א' הוא שהרי כל חי יש לו תנועה בעצם, גם לא כגילוי האור מן השמש שמחויב מציאותו בהכרח להיות שזיו זה ישנו בשמש בעצם מהותו ממש, והרי אם ילקה גוף היד לא יחסר כח התנועה בעצם החי להיותו כלול בעצם החי וכן הזיו ואור כלול בעצם המאור (וראי' מקיטע וסומא שמוליד שלם⁴⁰ שכח השכל המוליד מוליד בדומה לעצם הנפש שכחותי' כלולי' בה בעצם אע"פ שנחסר כח הראי' שבעין וכח התנועה שביד. וכן ראי' מן הגלגולים⁴² שהנפש עצמה עם כחותי' מתגלגלי' באבן ובהמה וחי' ולא נעשים בבחי' אדם כלל. ומה שהנפש עצמ[ה] תתפעל ממאורעות הגוף כמו ביסורי הגוף תתייסר הנפש בצער רוחני שבנפש ומתענוגי הגוף תתענג הנפש בעונג רוחני שבה, וכן מוכרח לומר שרצון ותענוג שבגוף גם כרצון שבהילוך בא ונמשך מרצון שבנפש עצמ[ה] וכן התפעלות אוי"ר ומחדו"מ, וא"כ גם כחות של חיצוני' האברי' כולם הן באים מעצם הנפש כו'. הנה [כ"ז הוא רק מצד התלבשות כחות הנפש באברי הגוף, אבל מצד מהותה עם כוחותי' הכלולים בה] אינם מתייחסי' ביחוס וערך סוג א' עם הכחות הגשמיי' כלל ונבדלים מהם לגמרי עד שלא תתפעל כלל [מהתפעלות מאורעות הגוף, שבודאי אא"ל שאותה האהבה שבאה במורגש בלב בשר ישנה בנפש] באותו אופן ממש, וכן היראה ופחד כו', וכ"ש ההילוך גשמי שברגל וראי' העין תראה הנפש ותלך כו', וגם השכל הרוחני שבמוח אין לו דמיון לעצם כח השכל כמו שכלול בנפש כו', וגם התפעלות התענוג והרצון שבגוף אין לו דמיון וערך להתפעלות התענוג ורצון שבעצם הנפש (ואעפ"י שאנו רואים שמהתפעלות תענוג שבנפש נמשך התפעלות תענוג שבגוף כמו מבשורה טובה שיחי' רוחו ממש וכמו ותחי רוח יעקב ולהיפך [בשורה רעה כמו] בשרה שפרחה נפשה מרוב צער כו', וכן מפחד רוחני דנפש