קפו, א

שאמר כאן עד יעבור לע"ל בימוהמ"ש שבזה יש שם הוי' [ד]תומ"צ בתשלום הבירורים דעה"ד כו', אבל ⁷⁷לע"ל עד יעבור הב' קאי בעוה"ב שלמעלה מהבירורים דתומ"צ בשם הוי'⁷⁸ דחכ' כידוע ע"כ אמר סתם עד יעבור (והעברה זו קאי בהעברה שני' בנהר פרת שא' הוא דמעיקרא⁸⁰ דוקא שזהו לעבור בנהר הגדול שיוצא מעדן [לעדן] עצמו כמ"ש במ"א, אבל העברה דעד יעבור הא' קאי בל' נהר⁸¹ מצרים שהוא נהר נילוס⁷⁹ לבד כמ"ש בנחל מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת⁸² כו' דמיירי לאחר כיבוש כל העמים אף הקיני והקניזי והקדמוני כו' וזה יהי' בסוף ימוהמ"ש כשיכינו עצמם לבוא באור⁸³ החיים [ד]עוה"ב שהוא כמו בחי' ג"ע⁸⁴ כמ"ש במ"א).

(ב) והנה י"ל עוד בפרטיות ענין [ד]קי"ס [ב]מ"ש ויסע מלאך [ה]אלקי'⁸⁵ ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן [מפניהם כו'] ויבא בין מחנה מצרים⁸⁶ ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זא"ז כל הלילה ויט משה את ידו על הים ויולך⁸⁷ ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה כו' ויבקעו המים כו' שזהו עיקר קי"ס מה ש[נ]בקעו המים ע"י רוח קדים עזה כל הלילה כו', וי"ל למה הוצרך [oldpage_רסה] ּ לכל אלה תחלה שיסע מלאך האלקי' ועמוד הענן ויעמדו מאחריהם ויבא בין כו', ומה שהי' הענן והחשך ע"י עמידת מלאך האלקי' ו[עמוד] הענן בין מחנה כו' דוקא כמובן מפשט הכתוב. ועוד דמשמע מזה דעיקר התועלת מעמידת המלאך והענן הוא רק להבדיל ולעשות מחיצה בין ישראל למצרים שלא יקרבו זה [א]ל זה כו' [ו]הרי כשאמר ויהי הענן והחשך ויאר כו' משמע ד[ה]ענן והחשך עצמו הוא ש[י]איר את הלילה וא"כ הרי הי' אור ג"כ [ל]מצרים ולמה לא קרב זה אל זה כל הלילה כו'. ועוד דמשמע דמחמת ג' דברים אלה דויסע ויבא ויט כו' הי' סיבת קי"ס ובאמת לא הי' רק מחמת רוח קדים עזה שבקעו המים כו'.

הנה ⁸⁸ מתחלה י"ל במהות ועצם דקי"ס איך הי', דהנה לכאורה מובן מפשט הכתוב ויבאו בנ"י בתוך הים⁸⁹ ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם⁹⁰ כו', וירדפו מצרים אחריהם⁹¹ כל סוס פרעה כו', הרי שהי' בקיעת הים מעצמו שנבקע⁹² ונעשה יבשה בתוך הים במסילה רחבה והלכו בנ"י ביבשה זו בתוך המי⁹³ הים כו'. וזהו שא' הפך ים ליבשה דהיינו מה שנהפך מים עצמו להיות בחי' יבשה והוא המסילה שנעשה בים עצמו כמ"ש