קסב, ד

בו ההשגה הגם שלא יהי' דבר חדש בהשגתו מאז ומקדמת דנא כו' עכ"ז יתפעל מאד, וא"כ אין זה מצד ההשגה עצמה כדרך שנולדים התפעלות המדות ממנה כו' שהרי אין בה התחדשות כלל, אך הענין הוא שמחמת הזמר והשיר בהשגתו תצא ההשגה לגילוי בנפשו מן ההעלם היחידה שבנפשו ומסיבת זה יהי' התפעלות הנפעלות⁴⁷ הנפש גדולה בשיר בשמחה רבה כו', וא"כ היינו התפעלו' השכל שנתפעל השכל וההשגה עצמה ויצא מן ההעלם הנפש [oldpage_רכח] ּ לגילוי ולא התפעלות שחוץ ממנה כו', ולזה הטעם לא [תתיישן] ההשגה עולמית ולעולם תתפעל ע"י הזמר כו' כי ההעלם לא ישתנה כו' ואין לו הפסק כו' וד"ל. וזהו [ש]שמחת השיר היא בחי' גבורות יין המשמח כו' נכנס יין יצא סוד⁴⁸ שפעולתו להביא לידי גילוי כנ"ל כו'. ובזה יובן ענין פסוד"ז שהם הכנה לבא ההעלם [דהוי'] סוכ"ע⁴⁹ העצמי לידי גילוי בש"ע באמרו ברוך כו' [פי'⁵⁰ ] שהזמרה הוא שמחת השיר מעורר למעלה סיבת הגילוי מן ההעלם והיינו בחי' התפעלו' ההתבוננו' עצמה שתבא לידי גילוי ולא התפעלו' שחוץ ממנו כנ"ל. וזהו אז ישיר [משה הוא] הדעת⁵¹ וההתבוננות באלקים חיים שיש בכאו"א מישראל⁵² כל חד לפום מה דמשער בלבי'⁵³ כו' [ישיר משה] שבא לידי גילוי מן ההעלם ע"י השיר כנ"ל והיינו גילוי הוי' סוכ"ע בכאו"א מישראל כו', וענין אז ישיר ⁵⁴משה ולא מקדמת דנא היינו לפי שבשעת קי"ס הי' ענין גילוי ההעלם של ים העליון כנ"ל, וזהו שם נשמחה בו שם דייקא וד"ל.

וזהו ועבד הלוי הוא⁵⁵ פי' הלוי היינו השיר שעל הקרבן⁵⁶ שהיו הלוים משוררים בשעת הקרבת הקרבן ע"ג המזבח ע"י הכהן המקריבה כידוע, והנה ג' דברים שהעולם עומד וא' מהם העבודה שבלב שבמקום כהן המקריב ע"ג המזבח כנ"ל היינו ענין גילוי והמשכת ההעלם דהוי' העצמי בממכ"ע בברכות ש"ע בחשאי⁵⁷ דוקא כי המשמיע קולו בתפלתו⁵⁸ כו', מפני שבחי' כהן הוא בלחש⁵⁹ דוקא לפי שהיא מבחי' ביטול מ"ה שבחכמה⁶⁰ כו', אבל עבודת הלוי הוא להיפוך שישיר בשיר ברעש גדול בשעת הקרבן, וענין השירה הוא העלאת מ"ן מלמטה לעורר השמחה עליונה ומפני זה יהי' הגילוי מן ההעלם ע"י הכהן ואינו אלא לשר[ת] את הכהן⁶¹ כו', וזהו ועבד הלוי עבודת הלוי אינו אלא הוא פי' שיתגלה ההעלם הנק' הוא כמ"ש כי הוי' הוא האלקים, דהיינו שיש הפרש בין הוי' העצמי לאלקי' הים העליון הנק' עלמא דאתכסיא ולכך הוא בלשון נסתר שאינו ידוע מי משא"כ