קנ, ג

שזהו ענין נקודה קו שטח²⁹ בכללות שא"א לה"א בלא קו תחלה וענין הוי"ו שאחר הה"א זהו ענין הילוך השפע למקבל לעשות בו שטח דה"א זה עצמו). וענין הה' שאחר הי' הוא בחי' התפשטות [oldpage_420] ּ אורך ורוחב בענין השפע הזאת כפי הצריך לבא למקבל דוקא והכל בעצמו' המשפיע עדיין (כמו שמצייר במח' איך להביא הציור או השכל בלשון וכתב). ואח"כ הוי"ו שהולך ביושר מלמעלה למטה ראשו כיו"ד³⁰ וסופו מתקצר, זהו הילוך השפע דה"א הנ"ל שיוכל לבא בגילוי למקבל שהוא גילוי השפעת השכל כאשר בא בבחי' המשכה למטה למקבל, וזהו שנק' המשכה שאחר ההתפשטו' דה"א שבעצמו' המשפיע לצורך ההשפעה (וע"כ ראשו יו"ד שבא בצמצום אחר ההתפשטו' דאורך ורוחב שבמשפיע והולך ומתקצר בירידתו למקבל כמו גילוי השכל במחשבה שבא בדיבור למקבל כו'). ואחר הוי"ו הזה הנק' המשכה אע"פ שיש בה בקיצור כל אורך ורוחב דה"א שבמשפיע עכ"ז למעלה הוא עדיין מערך כלי המקבל וע"כ מסוף הוי"ו הוא שנעשה בחי' התפשטו' השגה ותפיסא בערך צמצום כלי המקבל שזהו ה"א האחרונה שמתיישבת השפע בכלי המקבל השומע מרבו (וא"כ יש כאן ד' צמצומים אשר כל א' עושה שינוי המהות, א' צמצום דקוצו של יו"ד בי' וב' צמצום די' בה' וג' מה"א לו' וד' מו' לה"א).

והנמשל מכ"ז יובן למעלה בעיקר טעם קריאת שם הוי' ע"ש בחי' ההתהוות כל בע"ג מבלתי בע"ג שאין ערוך כלל ביניהם ע"כ הוצרך להיות ע"י ד' אותיות הללו דשם הוי' שהוא יו"ד צמצום אור העצמות בתחלה שזהו ההעלם וצמצום לגמרי עד שלא נשאר רק [כ]נקוד' די' והוא ענין צמצום החכ' בשביל מע"ב מאין ליש (כמו שמצמצם עוצם³¹ כח שכלו בשביל השכלה קטנה לבנות בנין), וז"ש בראשית ברא כו' וכן ה' בחכ'³² כו' ע"י צמצום עצם החכ', ומה שנשאר נקודה זו די' היינו רק כדי הצריך לשפע זאת דמע"ב לבד (וגם נקודה זו כוללת בהעלם כל מה שעתיד להשפיע כנ"ל, ובודאי מה שנעלם בנקודה גבוה הרבה ממה שכוללת כל מה שיומשך ממנה כנ"ל והיינו בחי' חכ' דמע"ב דבראשית נמי מאמר הוא³³ שכוללת הכל כא' בזמן ומקום בעש"נ³⁴ גם בכללות דאבי"ע שעתיד להתמשך בו"א שני'³⁵ כו', והוא יו"ד דשם הוי' שמורה ענין עתיד ותמידי כמו יו"ד דככה יעשה איוב³⁶ כו' שיהי' בתמידות ולא בגילוי אלא כולל בהעלם ובתמצית עדיין כמו הכלל אל הפרט שנק' מחשבה א' שסוקר הכל בסקירה א' ונק' מח' כללית וזהו ענין הי' הוה ויהי' שכולל עבר הוה ועתיד כא' כידוע, עכ"ז אין לכל זה ערך לגבי בחי'