קמד, ג

הנק' בשמי ולכבודי³⁹ בראתיו יצרתיו אף עשיתיו ואנו או' אתה בראתה⁴⁰ יצרת נפחת בי כו' וידוע דהבריא' הוא בבחי' המח' שבהעלם והדיבור ביצי' וזהו שא' יוצר אור ובורא חשך⁴¹ הרי החושך נק' בריאה שהוא העלם המח' והאור שהוא גילוי ההעלם הוא ביצי' כמו הדיבור שמגלה מצפון והעלם המח' כנ"ל בי' מאמרות כו'. והנה ידוע בענין ג' מדריגות בי"ע הנ"ל שהעשי' הוא בחי' נפרד ומרוחק מן היצי' שהוא הדיבור שלא כקירוב הדיבור אל המח' דמה שחושב ממש הוא בא בגילוי הדיבור באופן מח' אעפ"י שהמח' רוחני' יותר ובהעלם והדיבור אינו רק גילוי אותיות בקול גשמי והברת המבטא מ"מ מתאחדים זע"ז וקרובים זא"ז בדרך עו"ע עכ"פ שגילוי הדיבור לא רחוק הוא מהעלם המח' כ"כ (דה"ג מנצפ"ך⁴² המחלקות אותיות המח' הן המחלקו' כאופן הצירופי' דמח' גם באותיות הדיבור), אבל פעולת המעשה כבנין וכתיבה זה אינו משתווה בערך כלל אל אותיות הדיבור הרוחני' ונבדל ומרוחק ממנו לגמרי בלתי יש חיבור וקשר זע"ז כלל כקשר הדיבור עם המח' (רק ע"י מה שיצוה בדיבור לעשות הרי זהו בא בדילוג מאד⁴³. וגם למעלה כמ"ש כי הוא אמר בדיבור ויהי⁴⁴ כן בפ"מ וכן בדבר ה' שמים נעשו⁴⁵ או מ"ש לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו הרי ידוע דאף זה הפסיק הענין⁴⁶ לומר אף כלומר גם עשיתיו במעשה שרחוק מערך היצי' והבריאה שהן מחו"ד. ונמצא שיש הפרש גדול בג' לבושי' אלה דמח' דו"מ שנק' בי"ע בין מו"ד שהן בבחי' קירוב כשאר עו"ע ובין דו"מ שהן רחוקי' זמ"ז כנ"ל. ועכ"ז אנו רואים בכללות ההשתלשלות דג' עולמות בי"ע ובפרט בכל עו"ע דמקבלין דין מן דין כמו וקרא זא"ז כו' שמבחי' חיצוני' דדיבור נמשך לבחי' המעשה וכמו מל' דיצי' נעשה בחי' מוחי' לעשי' (וכמו עשי' שבדיבור שהוא עקימת שפתיים דהוה מעשה⁴⁷ נעשה מקור למציא' המעשה בפ"מ כמ"ש וברוח פיו כל צבאם⁴⁸ וכה"ג וד"ל וכמו בכל המאמרו' כמו שא' יהי אור בדיבור ויהי אור בפ"מ וכה"ג).

אך הנה באמת יש ב' מדריגות בג' לבושים דמחדו"מ שהן בי"ע א' בבחי' האורות העצמי' שלהם בנפש שהן ג' כחות שנמשכים מן הנפש עצמה וגם הם באים בהשתלשלות מזה לזה, והב' בחי' הכלי' שלהם שנק' בשם לבושים כנ"ל. והענין הוא כידוע דהמח' טרם בואה לגילוי במוח הנה שרש מציאותה נמשך מן הנפש עצמה דוקא והוא הנק' כח המח' שכלולה בעצם הנפש והוא כח רוחני כרוחניו' עצם הנפש וכשאר כחות מיוחדים