פז, ד
להמתיק הדין ולהפכו לחסד כמו להוציא הכנים לא יכלו27 כו'. וז"ש נגו"ף ורפו"א למצרים שלמדות אלה חו"ג שבמכות עצמם אין כאן דבר והיפוכו כי שם אלקים דבחי' הדין28 מתייחד ומתכלל בשם הוי' דחסד כמ"ש כי הוי' הוא האלקי'29 והוא מ"ש יתרו עתה ידעתי כי גדול הוי' מכל האלקי"ם30 כו', וזהו ג"כ ענין מה שארז"ל נגוף למצרים ורפוא לישראל גם בתחילת הדין הקשה הפלה ה' לישראל כו' לפי שישראל הן בבחי' שם הוי' דחסד שלא שלט בהן בחי' דינין קשי' דשם אלקי' שירדו להכות לאלקי מצרים כלל, והכל הוא נכלל בענין מ"ש וה' הכה כו' הו"א וב"ד שהוא שם הוי' ואלקים שכלולים חו"ג יחד למעלה כנ"ל)31.
אך מה שלא א' וה' הוא וב"ד בכל המכות רק במכו' בכורות דוקא, הענין הוא ע"ד הפשט דבמכ' בכורו' הי' הדין הקשה נעשה בפו"מ שמת כל בכור32 באמ"צ מבכור פרעה כו' עד בכור השפחה כו' ולא הוחזר לחסד כלל כשאר המכות והוא הי' גמר הדבר להוציא ולהבדיל לפרי מקליפתו, ישראל ממצרים כידוע, ונמצא שהי' מכה זו ע"פ כח הדין של ב"ד העליון שנמשך בחי' הגבו' למטה לפעול הדין בפו"מ להרוג כל בכור כו' והי' זה ע"י הסכם דשם הוי' דוקא וכמ"ש וה' הוא וב"ד דמשמע שהוי' הסכים עם [oldpage_קכד] ּ ב"ד שהוא שם אלקי' ואד' דינא דמל'33 כו' וכמ"ש ויהרוג הוי' כל בכור34 כו' והי' הצלה לבכורי ישראל שזהו עיקר ההבדלה הפנימי' כנ"ל דהיינו בשם הוי' עצמו נמשך להיות כח הדין קשה בפו"מ להרוג כל בכור מצרים שהוא חכ'35 דק"נ ולהציל לבכו"ר ישראל שמפני זה א' קד"ש לי כל בכו"ר כו' והוא מ"ש או הנסה אלקים לקחת לו גו"י מקרב גו"י כו' לעשות הבדלה כזו להוציא פרי מקליפתו במסות באותות כו' והוא הי' במכ' בכורו' דוקא שהי' נגו"ף למצרים ורפוא לישראל בפו"מ כו' שזה הי' ע"פ בחי' הדין דשם הוי' דוקא ובזה יש התכללות דחסד דהוי' בגבורו' ודינין דאלקים שבהוי' עצמו ולא כשאר המכות שנמתקו ע"י חסדים דשם הוי' כנ"ל וד"ל)36 (ובזהר37 א' על מ"ש ויהרוג הוי' כו' דכמו דסט"א קטיל ואפיק נשמתי' בההוא גונא ממש עביד קוב"ה ויהרוג הוי' כו' וז"ש לסוסתי כו' דמיתיך רעייתי38 כו', והוא להוציא ולהפוך כח ושרש הראשון דק"נ שהוא כו"ח39 דקליפה שקדמה לפרי40 כו', שזהו בכור אותיות ברוך41, והוא מ"ש והי' בן הבכו"ר לשניא"ה42 דעשו הוא הבכור43 כמו שהוא בשרשו בחושך שקדם לאור וכמ"ש ואלה המלכים44 כו' וע"י בחי' התיקון דשם הוי' דכו"ח
הערות
- 27. להוציא הכנים לא יכלו : וארא ח, יד.
- 28. אלקים דבחי' הדין : נסמן לעיל פ' וארא סה, א.
- 29. כי הוי' הוא האלקי' : ואתחנן ד, לה. לט.
- 30. עתה ידעתי. . האלקי"ם : יתרו יח, יא.
- 31. כנ"ל) : בגוכי"ק לא נרשם התחלת הסוגר.
- 32. שמת כל בכור : בא יא, ה.
- 33. ואד' דינא דמל' : נסמן לקמן בהערה 51.
- 34. ויהרוג הוי' כל בכור : בא יג, טו. ראה גם לעיל פ' וארא נד, ב.
- 35. בכור. . חכ' : ראה זהר בהקדמה יג, ב. ואתחנן רסב, א. פרדס (שער ערה"כ) שכ"ג, מערכת בכור. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' סב. וש"נ.
- 36. וד"ל) : בגוכי"ק לא נרשם התחלת הסוגר.
- 37. ובזהר : ראה זהר ס"פ ויגש ריא, ב. ביאוה"ז שם קלו, ב ואילך. מאמרי אדה"א בראשית ע' תקכא.
- 38. לסוסתי. . רעייתי : שה"ש א, ט.
- 39. כו"ח : כתר וחכמה.
- 40. דקליפה שקדמה לפרי : לקמן פ' בשלח קלה, א בשם הזהר. ראה זהר (סבא) משפטים קח, ריש ע"ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' רט. וש"נ. לעיל פ' שמות מא, ג. לקמן פ' בשלח קצב, ג.
- 41. בכור אותיות ברוך : ראה פע"ח (שחה"מ) שכ"א, פ"ז (קרוב לסופו).
- 42. והי' בן הבכו"ר לשניא"ה : תצא כא, טו [ושם: הבן — ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תקצג].
- 43. דעשו הוא הבכור : תולדות כה, כה. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"ב ע' תשכד וע' תשל. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תקע ואילך וע' תקצג ואילך.
- 44. ואלה המלכים : נסמן לעיל פ' שמות מג, ג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.