נח, ד

יתרון גדול²⁴ אפי' על או"פ של הנפש המחי' הגוף, להיות כי השמירה שהוא שומר הגוף יורה שיש בו השראת אור המקיף של הנפש, שהרי ביכולתו להיות שומר חיות הנפש שלא תוזק וכל שומר גדול בודאי מן המשתמר²⁵ כו'. אך בשמירה זו מהקרירות אין השראת אור המקיף בבחי' גילוי בכח הפועל בנפעל כו', שהרי אינו אלא סובל הקרירות בו ומחמת זה לא יכנס בגוף וכמ"ש במ"א²⁶, וזהו דבר גשמי ואין לו ערוך לאור המקיף של הנפש כו'. אבל ישרה בו אור המקיף בבחי' השראה ודירה לבד כאדם הדר בבית שהבית עכ"פ מכסהו אע"פ שאין ערוך לבית הגשמי עם האדם כו', וזהו מוכרח מצד שאנו רואים ענין השמירה שמשמר לחיות הנפש שלא תוזק כו'. ויובן זה יותר ממשל השפעת שכל לתינוק בבחי' אור וכלי שמה שהרב שומר לשון ההשפעה שלא יכשול בה התינוק זה אינו משיג התינוק ולא יוכל להשיג זה רק הרב מצד עצמיות השגתו הרחבה, ועכ"ז אין בשימור הלשון הארת השגתו העצמית בגילוי רק בבחי' לבוש לבד כו'. וכן משל השגחת הגדול על הקטן מרחוק שלא יפול בבור שהשגחתו מרחוק [oldpage_172] ּ אינה נכנסת בהשגת הקטן ההולך כו' וגם אינה נגלית בו בבחי'²⁷ לבוש לבד וד"ל. כמו"כ הארת אור המקיף של הנפש בלבושי' של האדם אינו בבחי' או"כ אלא השראה לבד וזהו שנמשך בהם השמירה כו', ולכן קשה לשכחה כשלובש ב' מלבושים כאחד²⁷ שהזכרון הוא מצד המקיף ובמלבושי' שורה על המקיף²⁸ וכשלובשם יחד מתמעט השראת המקיפים כו' וד"ל. ונמצא מובן שהלבוש מצד עצמותו הוא פחות בערך מאד והוא דומם גשמי, ועכ"ז ישרה בו אור המקיף כנ"ל. ובזה יובן מה שנמצא בכתבי האריז"ל וכן בזהר בראשית שיש תערובות טו"ר²⁸ בהיכלות²⁹, ובהיכל א' יכול להיות מלאכי' טובי' וקדושי' ומלאכי' רעי' כו', ואין ההיכלות אלו מהארת י"ס שנמשכים בבחי' או"פ להוות מאין ליש והרי כח הפועל אלקי בהם בבחי' גילוי והיו לאחדי' כו', שא"כ לא היו מעורבי' טו"ר ח"ו שאין בספי' שהם אלקות ממש שום תערובות רע ח"ו כי אין רע יורד²⁹ כו'. אבל היכלות אלו הם בחי' לבושי' של הי"ס ובלבוש אין הארת החיות בבחי' או"כ כנ"ל רק הארת אורות מקיפים בהם בבחי' השראה כנ"ל, והלבוש מצד עצמו הוא בחי' דומם רחוק מאור פני אלקים חיים מאד, ולכן יוכל להיות בהיכלות אלו תערובות טו"ר כו' וד"ל.