נז, ד

זה הוא שנעשה שכל ונעשה חוש המישוש כמו שמהות חיות הרוחני שבאצבע הוא הפועל כל רגע באצבע בכתיבתו כנ"ל, שכל פרטי הפועל ניכר בפעולה דהיינו מהות הפועל הוא בנפעל שנשתנה מהותו להיות לאחת⁹ ממש עם הנפעל כנ"ל וא"כ אין בחי' מסך מבדיל בין פועל לנפעל כלל וד"ל. וע"פ משל הנ"ל יובן למשכיל למעלה שאורות דאצי' העצמיי' הם הנק' סוכ"ע באמת אינם בגדר וסוג שיחיו ויהיו נשמות ומלאכי' דעולם הבריאה מאין ליש כמו כח הפועל בנפעל דוגמת כתיבת האצבע בלי בחי' מסך מבדיל כו', שהרי נק' מקיפים וכל מקיף מחיה מבחי' עשיי' שבו לבד והוא כמשל חיות עצם הנפש שכל חיות הגוף יחי' ממנו כנ"ל, וכמשל זריקת האבן הנ"ל וד"ל. אבל ל' אורות¹⁰ מכלים דאצי' היורדי' [oldpage_פד] ּ להיות ראש לשועלים בבחי' כח הפועל בנפעל לה[ו]ות הנשמות מאין ליש הרי מהות האורות הוא שנשתנה למהות נשמות והוא ענין בקיעת המסך, פי' שמאירי' בנפעל שהוא נשמה המובדלת בלי מסך מבדיל ביניהם אלא כדוגמת כתיבת האצבע שחיות הרוחני המחיי' בשר האצבע הרי עצמיותו מתגלה בבשר האצבע כו' וד"ל. וזהו לכי ומעטי את עצמך דוקא, שעצמך ומהותך הוא שמתמעט להיות מקור לבעלי גבול וראש לשועלים לכל א' בפ"ע, וכמשל הבל הדבור שכל אות יש לו כח ומקור בפ"ע הפועלו בגילוי כנ"ל וד"ל.

[ג] וזהו כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה, פי' מפיו הוא מדת מלכותו¹¹ ית' היורדת להיות ראש לשועלים וכמ"ש וברוח פיו כל צבאם¹², וידוע משל הבל הדבור מכח הדבור שיבא הכח לידי בחי' התחלקות מעלה ומטה כנ"ל, וידוע שנמשלי' כל העולמות כמו ציור אדם¹³ ראש ואיברים פנימי' וחיצוני' ויש כללות חיות המחי' ומקור כללי להם והוא נשמת האדם דבריא' כו'. וכמו שבאדם התחתון המדות שבלב המה עיקר הנהגת כל הגוף לאהוב ולשנוא כו', כמו"כ עיקר הנהגת כל הנפעלי' דבי"ע כו', המה מדות שבמל' הנק' גדולה וגבורה כידוע, אך המדות לא היו מתחלקי' כלל להיות חסד מתחלק לכמה רבבות מדרגות כמו לאהוב כך וכך, ובכמה אופנים שונים כו', אינו אלא ע"י הדעת המתפשט במדות שיכריח הדעת את המדה להיות באופן פרטי כזה, מפני שהדעת כולל תחלה חו"ג¹⁴ יחד שכפי שיטה דעתו כן יהי' האהבה כו'. נמצא שסיבת ריבוי חילוקי אופני המדה אינו אלא ע"י הדעת, וזהו ובדעת חדרים ימלאון¹⁵ שיש אדרי' ואכסדרי'¹⁶ שהדעת מתמלא בהם, פי' החדר הוא במדה המקבלת הדעת בתוכה ממש, ולכן ירבו מאד האדרי'¹⁷ שמפני שהדעת המתפשט ומתמלא במדות רבים רב מאד שינויי אופניהם, ולולי