ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיתורת חיים<h1>שמות ח"א</h1><h2>פרשת וארא</h2><h3>יוצר אור ובורא חשך</h3>נב, ד

נב, ד

דכ"ע¹⁴ כו', וכולא קמי' כלא חשיב¹⁵ כו'. אך בפסוד"ז כל עיקר ההשגה אינה אלא ביטול מל' דאצי' מקור כל המוגבלי' דבי"ע לגבי ז"א דאצי' עד בחי' מקור מוחין דז"א שהוא בחו"ב דאצי'. וזהו ברוך אתה הוי'¹⁶ אלקי ישראל דאצי' מן העולם דאצי' עד י"ס דבי"ע כו', שנק' ועד העולם כו', וכן כל ההעלאות עד"ז מן הללו את ה' מן השמים¹⁷ כו' וד"ל. אבל בברכת יוצר אור הוא השג' ביטול כל עיקר עולם אצי' שהוא חכ' דאצי' לגבי עולם הנקודים¹⁸ שהוא בחי' תחתונה שבמאציל כו', להיות כי י"ס דאצי' המה נק' נאצלים ולא¹⁹ נאצל כמו לשון נתהווה בבריאה אלא ששם הוא בבחי' נפרד ונאצל הוא בבחי' עצמיות, אבל מאחר שנאצל עתה הוא שנאצל ותחלה הי' כלול בעצמותו, ואין לו ערך לגבי העצמיות כמו האדם הגשמי כשלא יתגלה בו כחות נפשו באיזה אהבה או שכל גלויי' כו', אז נק' הוא האדם העצמי, אבל מה שמתגלי' בו שכליו' ומדות המה הארות בעלמא שמתהווי' בזמנים שונים ובקטנות וגדלות כו' וד"ל. ולכן בברכת יוצר נזכר כללות ענין י"ס דאצי' שהמה בבחי' עשי' בבחי' עצמיו' כמו ערך עשיי' לגבי מחשבו' ודבור בנפרד לזולתו כו', כמו"כ ערך גילוי כחות הנפש בעצמיי' לגבי העצמיי' שבלא גילוי הוא נק' בשם עשיי' וד"ל. וזהו מה רבו מעשיך שבכל עולם דאצי' המתחדש בטובו יסוד דעתיק דאצי' כל מ"ב²⁰ חו"ב דאצי' כולם בחכ' עשית, פי' כולם הם בחי' העשיי' לגבי עולם העקודי' שהוא למעלה מבחי' עשיי' שבנקודי' הוא שרש התהוות אותיות וכלים דאצי', אבל בעקודים אין שם שרש [oldpage_154] ּ כלים להיות כי הוא לבוש האמצעי לגבי א"ק כו', שהוא לבוש הבל הדיבור שהוא הגבה למעלה מלבוש העשיי' כו', ובדיבור הכל בכלי א'²¹ שהוא אותיות הדיבור שהם אורו' רבים בהבל א' שבפה ולא יהי' שינוי הבלי' לכל אות בפ"ע כו', אבל בכח המעשה לכל המשכת כח פועל הציור יהי' בנפעל ציורי' מחולקי' לפי רבוי כחות הנמשכי' וד"ל. כי בדרך כלל עולם העקודי' הוא קיבוץ הבלי' דאח"פ דא"ק, ועולם האצי' הוא לבוש המעשה וד"ל. וזהו המאיר לארץ ולדרים עלי', פי' שמבחי' תחתונה שבמאציל כל הנאצלי' יומשך ר"ר על גודל שפלות ערך הנאצלי' ויומשך לכולם בשוה לראשם ולסוף כל דרגי' שבהם בשוה דהיינו לארץ שהוא מל' דעולם האצי' ולכל הדרי' עלי' שהוא אדם דאצי' ולמקור חו"ב שבו כו', וכשמאירי' ר"ר תחלה ע"י העלאת מ"ן שלהם שהם בוכין אנן בעינן למהוי²² כו' אז יתחדשו ענין אצילותם מחדש. וזהו שאח"כ ומחדש בכל יום בטובו מעתיק דעולם האצי', כל מעשה בראשי' בכל יום ומדה מאינון יומין עילאי'²³ כידוע וד"ל. אבל המלך המרומם הוא בחי' עתיק דכל הנאצלי' הוא מרומם ונשגב בערך

הערות

14. עיקרא ושרשא דכ"ע : זהר בהקדמה יא, ב.
15. וכולא קמי' כלא חשיב : נסמן לעיל פ' שמות לח, א.
16. ברוך אתה הוי' : תהלים קו, מח. דהי"א טז, לב [בהוספת תיבת ”אתה" — ראה מאמרי אדה"ז תקע"א ע' נד. (לקמן פ' בשלח קסב, א). אוה"ת נ"ך כרך ג ס"ע א'שכח]. דהי"א כט, י [ושם: אבינו מעולם]. רש"י ברכות נד, א ד"ה כל חותמי. תענית טז, ב ד"ה אבל.
17. הללו את ה' מן השמים : תהלים קמח, א.
18. הנקודים : כ"ה גם באד. באוה"ת כאן (ע' שצד): עקודים — אבל הוא הנוסח דאתהלך לאזניא כאן (כמובא לעיל בריש המאמר).
19. ולא : כ"ה גם באד. ב: ולשון.
20. מ"ב : ד: מע"ב מעשה בראשית.
21. בעקודים. . כלים. . הכל בכלי א' : ראה ע"ח (שער העקודים) ש"ו, פ"א. (שער מול"מ) ש"ז, פ"א. מבו"ש ש"ב ח"ג פ"ז. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' סד ואילך.
22. שהם בוכין אנן בעינן למהוי : נסמן לעיל פ' שמות ב, ב הערה 92.
23. מאינון יומין עילאי' : (לשון ה)זהר ח"ש קכט, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.